מילים ולחן: נדבי נוקד
משיחה של מכחול ורסיסים של צבע
הצללה וחיוך
קו מתאר מטושטש
על הדף יש כבר דמות
סהרורית בינתיים
נאבק בצבעים וחושף תו לתו
ועכשיו מן הדף
היא מביטה לפתע
האישה שפגשתי בקצה הדמיון
המכחול מתמוגג
ונעלם אליה
היא בתוך הזכוכית
וזה כל-כך טוטאלי
זה שורף לי את הנשמה
פאטאלי
סוחף אותי למנגינה
בכוח
לצרוח
את כל המילים
את כל השירים
שכל-כך רציתי לשיר לך
ולספר לך על עצמי
אך את נותרת בתמונה שעל הקיר
מתעורר והיא שם
וכל הדי היופי
מלטפים במבט את אדני חלונה
האלים צוחקים
זה שוב אותו הסרט
היא קפואה במקומה
וזה כל-כך טוטאלי
זה שורף לי את הנשמה
פאטאלי
סוחף אותי למנגינה
בכוח
לצרוח
את כל המילים
את כל השירים
שכל-כך… טוטאלי
זה שורף לי את הנשמה
פאטאלי
סוחף אותי למנגינה
בכוח
לצרוח
את כל המילים
את כל השירים
שכל-כך רציתי לשיר לך
ולספר לך על עצמי
אך את נותרת שם בתמונה שעל הקיר