מילים ולחן: נדבי נוקד
זה די עצוב כשגומרים את הספר
סוגרים לשלום את דפיו של הרומן
הברווזון ברבור
לקבצן יש כבר כתר
ואני נשאר הרחק מעטו של האמן
כל הנסיכות כבר נשקו לצפרדע
וכל הקוסמים כבר הטילו כישופם
נולדתי לחלוף
ולהתגעגע
אל הפרק הראשון, לרגעים פשוטים בזמן
שיר תהילה לרומן ששכחתי
לכל הנסיכות שהותרתי בעבר
לרעל שנספג
לפלאים שידעתי
ולכל אותן פסגות
המולכות על ארץ הדמיון
זה די עצוב כשגומרים את הספר
סוגרים לשלום את דפיו של הרומן
האהבות חולפות
לרודן אין כבר כתר
הכל נשכח בין כריכות
הנייר המולבן
זה די עצוב כשגומרים את הספר
הלב שוב פועם ומשלים נשימותיי
תמיד אתכן אזכור, נפלאות שמקדם
ואתן לכן אותי, את בדלי מחשבותיי