כשגומרים את הספר

מילים ולחן: נדבי נוקד


זה די עצוב כשגומרים את הספר
סוגרים לשלום את דפיו של הרומן
הברווזון ברבור
לקבצן יש כבר כתר
ואני נשאר הרחק מעטו של האמן

כל הנסיכות כבר נשקו לצפרדע
וכל הקוסמים כבר הטילו כישופם
נולדתי לחלוף
ולהתגעגע
אל הפרק הראשון, לרגעים פשוטים בזמן

שיר תהילה לרומן ששכחתי
לכל הנסיכות שהותרתי בעבר
לרעל שנספג
לפלאים שידעתי
ולכל אותן פסגות
המולכות על ארץ הדמיון

זה די עצוב כשגומרים את הספר
סוגרים לשלום את דפיו של הרומן
האהבות חולפות
לרודן אין כבר כתר
הכל נשכח בין כריכות
הנייר המולבן

זה די עצוב כשגומרים את הספר
הלב שוב פועם ומשלים נשימותיי
תמיד אתכן אזכור, נפלאות שמקדם
ואתן לכן אותי, את בדלי מחשבותיי

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שירים מולחנים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s