מילים ולחן: נדבי נוקד
שוב אני ואותה הגיטרה
אותן המילים
בין שישה מיתרים, מה נשאר לה
חלפו רק ימים
ב ו ד ד י ם
זו מילה קצת כואבת
קצת צורמת
אבל מבינה
זה קורה לעצים בשלכת
אחרי העונה
רק הגעת ושוב את הולכת
אני כבר רגיל
לא עצוב כשאת מחייכת
זה בא עם הגיל
ב ו ד ד י ם
זו מילה קצת שותקת
בשנייה שיורד המסך
זה חיוך לשירים ולשקט
שלי ושלך
את נתת לי אותך ונוצה ומכחול
לצייר איך רקדנו בגשם
בלי לחשוב על מחר
אז שכחנו הכל
בשלהי הנשיקה הרועשת
זה פשוט כבר הגיע הזמן לעזוב
לארוז זיכרונות וללכת
הגיטרה כואבת לי בלי הפסקה
מנגב ת'דמעות גם שלי גם שלה
את יודעת, כבר לא קר בחורף
אולי מעונן
בין פרידות הנמל שעברנו
כך טס לו הזמן
ב ו ד ד י ם
מעולם לא היינו
מעולם לא מצאנו סיבה
זה חיוך שמהול בנוסטלגיה
ואת מבינה
עם הסתיו שוב חוזרות ציפורים אל ביתן
שמעבר מדבר וקצת עצב
את הבכי שבא
אחבק ברכות
כליטוף השקיעה את הערב
את נתת לי אותי ונוצה ומכחול
וציירת את דמותי בעינייך
בלי לחשוב על מחר
אז שכחנו הכל
בשלהי המגע של ידייך
נדבי נוקד - שירים ותרגומים 