את אשתי

מילים: נדבי נוקד 

את אשתי, את אשתי, לא אחרת
גם אם נצח חלף כדקה
בין ילדות, ללידה ומשכורת
בין בדיקה, לחיוך או שתיקה

זיכרונות עייפים שליבינו
מעירים לחישה רחוקה
כעת פחד לשכוח מכה בי
מול דמותך – בהירה וזכה

בין מיצר למיצר עת טיילנו
לעיתים קול נדמה כי נדם
וכעת בקולי שוב קורא לך
ואת אז לפתע – לא שם

העולם, הוא ממשיך והולם בי
וכל בוקר ממשיך כמו כלום
השעון מעורר, בלי אומר
לכאורה לא קרה לך מאום

התנועה שבכביש, היא זורמת
ואני בתוך רכב, נרעד
בין שגרה ביתית מיותמת
לישיבה אפלולית במשרד

על חרבי, לא יכול, לא אפול כבר
זה תורי לייצג אותך כאן
יצירות המופת שיצרנו –
בזכותן עוד נתיש את הזמן

חיוכך על פניהם של השניים
החיוך עוד יחזור, את תראי
רק הפחד לשכוח חובט בי
והכל כה טרי, וזמני

לא אבגוד בך, אשתי, לא אבגוד בך
לא אשכח את קולך לעולם
אך כל יום מטשטש את דמותך בי
את זיכרון מגעך המושלם

והזמן השאול בו חיינו
את ימינו קצרי היריעה
הוא יקר לי מאור העיניים
בין זריחת אהובה, לשקיעה

את היית חזקה מבין שנינו
וכוחך בי עודנו נפעם
ורק בזכותך עוד אוהב שוב
את אשתי, כך תהיי לעולם

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שירים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s