מילים ולחן: דיויד גילמור ואנתוני מור. נוסח עברי: נדבי נוקד

כְּשֶׁמֻּפְנֶה הַמַּבָּט מִפָּנִים שֶׁהִלְבִּינוּ
הַמִּלִּים נִשְׁמָעוֹת, אַךְ מִבְּלִי לְהָבִין

אִם מִסָּבִיב לָכֶם הַכֹּל בּוֹעֵר,
זוֹ לֹא רַק נַחֲלָתוֹ שֶׁל הָאַחֵר
כְּדַאי לִזְכֹּר זֹאת אוֹ
שֶׁגַּם בִּפְנֵיכֶם יֻפְנֶה הַמַּבָּט

זֶהוּ חֵטְא שֶׁצָּלַח
אוֹר הוֹפֵךְ צֵל לְפֶתַע
וּפוֹרֵס תַּכְרִיכָיו עַל כָּל מָה שֶׁנַּכִּיר

הַשּׁוּרוֹת גְּדֵלוֹת בְּמִנְיָנָן
וְהֵן נָעוֹת בִּפְנֵי לֵב מְאֻבָּן
אִם לֹא נָקִיץ נִהְיֶה לְבַד
בְּמִקְסַם גַּאֲוָה

עַל כַּנְפֵי הַלֵּילוֹת, שְׁעוֹת הָאוֹר מַצִּיתוֹת אֵשׁ
בְּלִי מִלִּים מִתְאַחֲדִים כָּל שְׁתוּקֵי-הַחַיִּים
מְדַבְּרִים בְּשָׂפָה כְּשׁוּפָה, מְכֻשָּׁפִים בָּאוֹר כְּלֶהָבָה
זוֹהִי רוּחַ חֲדָשָׁה שֶׁל שִׁנּוּי, עַל כַּנְפֵי הַלֵּילוֹת

לֹא יֻפְנֶה עוֹד מַבָּט מֵחַלָּשׁ וְיָגֵעַ
לֹא יֻפְנֶה עוֹד מַבָּט מֵהַכְּפוֹר שֶׁבִּפְנִים
זֶה עוֹלָם שֶׁצָּרִיךְ לַחֲלֹק
אִי אֶפְשָׁר סְתָם כָּךְ לִבְהוֹת רָחוֹק
זֶה רַק חֲלוֹם אוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת אוּלַי, לֹא יֻפְנֶה הַמַּבָּט?