השנה, ביום ההולדת של איינשטיין (שחל ב-3 בינואר) כתבתי ושיתפתי בפייסבוק את החווייה האישית שלי בעקבות שיחה איתו. ככך זה הלך:
הטלפון הנייד שלי צלצל.
על הקו היה אריק איינשטיין, שהתקשר אלי מהאולפן, בעת עבודה על אלבום.
"רציתי לומר לך שהשיר מאוד מאוד יפה, ואני חושב שאתה הוא זה שצריך לבצע אותו".
שבועיים לפני הטלפון שלחתי אליו את השיר "שוב אני ואותה הגיטרה", שיר פרדה. סקיצה.
שלחתי כי רציתי להציע שהוא יבצע אותו. ככה, בלי חשבון.
איינשטיין לא אסף את השיר לרפרטואר שלו, אבל העניק לי כיתת אמן טלפונית, וזה משהו שהיה שווה הרבה יותר מהדואר הרשום לסוכנת שלו. אולי משהו של פעם בחיים.
והשיר? קצת מלנכולי, טיפה אופטימי, מאוד אני, אם כי גוון אחד שלי.
יש שם מחווה קטנה לשיר "ציפורים נודדות", אותו אני אוהב באופן מיוחד.
אשמח אם תקשיבו. ויום הולדת שמח, איינשטיין. תודה לך שהקשבת
אתמול, ב-26 בנובמבר 2013, נעצבתי לשמוע שהגוף כבר היה עייף מכדי לשאת את הנפש. יהא זכרך ברוך.
שיר פנטסטי. מוסיקה נהדרת. מגיע לו הקלטה קצת יותר מהוקצעת ללא ספק.
לא הבנתי למה התכוונת כיתת אמן טלפונית. לא כל כך הרחבת בנקודה הזאת. אשמח לשמוע 🙂
אריק נכנס לפרטים לגבי האופי שצריך להיות להקלטה של השיר – אינטימי, קרוב, קטן, מה שצריך להתבטא בין היתר בשירה ובבחירת כלי הנגינה. המליץ שכלי הנגינה יהיו (בנוסף לגיטרה קלאסית) גם פסנתר, תופים מאוד חלשים ומרוחקים וקונטרה-בס. בלי קולות רקע של זמרים נוספים (שמגדילים את "הנפח" וקצת אולי גורעים מהאינטימיות). הוא המליץ למשל, להוסיף קטע אינסטרומנטלי קטן בסוף, לפני הפזמון האחרון, כדי לתת לשיר קצת יותר אוויר – אולי שם דווקא עם פסנתר. בסקיצה שלי יש נגיעת סינתיסייזר בסוף. מבחינת איינשטיין, אפילו היא מיותרת.
הוא לא קיבל את מחאותיי על כך שאני לא זמר, אלא ניסה לשכנע אותי שאני הוא זה שצריך לשיר את השיר (ולא זמר אחר, בין אם הוא או לא), והחמיא לי בסך הכל על השירה בסקיצה (שמבחינתו היתה, וצריכה להיות – מאוד אישית). קיבלתי באהבה את המחמאה הענקית, אבל אני מאחל לשיר שימצא את מקומו בידי זמר שעומד בקדמת הבמה באופן מקצועי כקריירה.
ואוו….רגע מרגש ובאמת משהו שלא שוכחים. מתחבר כל כך לפוסט הסוחף של רשף לוי מהיום.
מאד נהנה מהעבודה המילולית שלך בסך הכל. בדיוק היום בריצת הבוקר חשבתי לבקש ממך לתרגם את השיר הכי אהוב עלי בתקופה האחרונה. משהו מיוחד ואל תתקנו אותי אם אני טועה (ואני לא!)
כל כך קסום שזה ממש מזמין תרגום
ושכחתי לומר – תודה אריה, על ההאזנה ועל הפידבק. זה אחד השירים שלי שאני הכי מחובר אליהם, מילולית ומוזיקלית (ההקלטה היא one take – וברור שיש מקום לשיפור טכני וגו')
שמח שאתה נהנה מקריאת תרגומי השירים. לגבי גבע אלון – באמת שיר טוב. בדרך כלל אני מתרגם אמנים ישראליים לאנגלית ומחו"ל – לעברית. ליצור נוסח עברי לזמר ישראלי ששר באנגלית – זה עדיין לא הזדמן לי לעשות.
טוב, אם אתה הולך על גבע אלון אין לך ברירה. לתרגם אותו לאנגלית לא כדאי. הוא כבר עושה את זה יופי 😛
על לכתו של אריק איינשטיין, הבלוג של יובל אראל. http://wp.me/p11t7S-4qJ