עיזבון

מאת נדבי נוקד

עיזבון
כך סיפרו לי
הוא דבר מה מופשט
ישות שקשורה לתזרימי מזומנים
לצווים, לדיונים, למרשמים
לצוואות, למריבות ולמכתמים.
אבל זה שאני פגשתי היה אחר לחלוטין.
עבורי הוא המונומנט שמאחורי הספה בסלון,
תל גבוה ורב-שכבתי
שממוקם בין תריסי ההזזה שנשחקו מהר מדי
לבין ארון העץ הכבד,
ובדומה למולידו הוא עשוי להיות
מפותל ומצהיב
מאביק ונושם
מתגעגע ונחבא.
בסיסו של התל – תמונות
בשחור-לבן או ברסיסי זיכרונות מאדימים,
ירכיו עשויות בקליט, שפופרות ריק ומחטי יהלום
כתפיו – קולבים ושקיות אוצר
ידיו נשפכות לצדדים
ולעתים נדמה שהן נאחזות בקרנות הסלון,
מתקשות לוותר על הזוכרים.
והלב
גם אחרי הפינוי
הוא נותר ממש באותו מקום
שם, מאחורי הספה
נשאר
אבל חסר

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שירים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s