מאת נדבי נוקד
אולי אלה גלי החום
גחליליות הזכוכית
בהרמוניה השלישית
אולי זה מרקם הקליטה
הלבבי
הרב-כיווני
כוח הפאנטום החמקמק
שמציף מכל עבר
ומשלהב דיאפרגמה רחבה ומבוישת
מאחורי עליונית הרשת
אולי זה דווקא בית החזה המתלהט
של הקול המתערבל
צלעות המתכת הכבדות
שמִתְעַפְרוֹת למרגלות
הגל העגול המושלם
והבזבזני
כפתור נפתח
קימור מסתובב
שליש העוצמה
עולמי רועד
מסביבי
ציוצי אבק יהלום או מתכות נוקשות
הלמות שתי מפלצות מעמקים
אני נאלם בין הצלילים השקופים
זכר ונקבה
מוזהבים
משתלבים
על גבי במה עמוקה ורחבה
אהבת ברזל ודם
גוף נכסף
עם חיבור לאדמה
