מאת נדבי נוקד
וְאוּלַי יֵחָרֵב הָעוֹלָם
דַּוְקָא בְּסוּגְיָה תַּלְמוּדִית
שְׁנֵי חֹרִים שְׁחֹרִים יֹאחֲזוּ בַּכַּדּוּר
יִתְיַצְּבוּ זֶה מוּל זֶה לִקְרָב אֶקְדּוֹחָנֵי כְּבִידָה
זֶה יֹאמַר שֶׁלִּי, אֲנִי מְצָאתִיו
וְזֶה יֹאמַר שֶׁלִּי, אֲנִי מְצָאתִיו
וּבְהֵעָדֵר בּוֹרֵר בְּתַחֲרוּת הַמְּשִׁיכוֹת
יִפָּרְמוּ שְׁלוּלִיּוֹת אוֹקְיָנוֹס וּקְלִפּוֹת אֲדָמָה
סְלָעִים מֻתָּכִים וְעַנְנֵי חַיִּים
יִתְכַּוְּצוּ
יִשְׂתָּרְכוּ
וְיִמָּתְחוּ
בִּמְכוֹנַת הַפַּסְטָה הַגְּדוֹלָה בַּתֵּבֵל
וְאָז יִנְהֲרוּ בְּדַקּוּתָם דֶּרֶךְ הַכְּלוּם הַמְּאֻבָּק
אֶל פִּי הָעֲנָקִים הָרְעֵבִים מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים
עַד שֶׁאֵלֶּה יְסַיְּמוּ אֶת אֲרוּחָתָם הַמִּתְאָרֶכֶת
בַּסִּמְטָה הַצִּיּוּרִית לְיַד הַמִּסְעָדָה
לְלֹא נְשִׁיקָה מִקְרִית
אֲפִלּוּ לֹא אַחַת