מאת נדבי נוקד

אֲפִלּוּ נִגַּשְׁתִּי לְדֶלֶת הַכְּנִיסָה
וְהִקַּשְׁתִּי עָלֶיהָ בְּעַצְמִי
כְּדֵי שֶׁתַּחְזְרוּ
וְשָׁאַלְתִּי מִי שָׁם
וּפָרַשְׂתִּי אֶת יָדַי לַצְּדָדִים בְּסַקְרָנוּת
כְּדֵי שֶׁתַּחְזְרוּ
בְּבַקָּשָׁה
אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתַּחְזְרוּ כְּבָר