מאת נדבי נוקד
כַּמָּה
יָפֶה הִיא שָׁרָה
וְהַגִּיטָרָה, כְּלָל לֹא הִבְחַנְתִּי
שֶׁהִיא בִּלְתִּי כְּבוּלָה
אוּלַי הָיָה זֶה קוֹלָהּ
סְטָקָטוֹ בָּטוּחַ
שִׁשָּׁה מֵיתָרִים צְלוּלִים, רוּחַ
בְּקֶרֶן רְחוֹב, בַּמּוֹרָד
עַל בָּמָה זְעִירָה וְצָרָה
רַחֲבַת מִנְעָד