מאת נדבי נוקד
שִׁירִים
לְפָחוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם
עֲשׂוּיִים מִשִּׁבְרֵי קַרְקָעִית אֲגַם
מִשְׁקָעִים וְסַחַף
טִנֹּפֶת מְרֻסֶּקֶת שֶׁמִּתְעַרְבֶּלֶת כְּלַפֵּי מַעְלָה
לוּ הָיָה לִי אֹמֶץ הָיִיתִי שׁוֹכֵחַ מֵהֶם
נוֹתֵן לָהֶם לַחְלֹף
אוֹ לְפָחוֹת מוֹחֵק אוֹתָם
אַחֲרֵי שֶׁנִּכְתְּבוּ
