מאת נדבי נוקד
וְלִפְעָמִים
אֲנִי דֶּנִי עֲנָק
שֶׁפּוֹגֵשׁ לָרִאשׁוֹנָה
כֶּלֶב עֲנָק בֶּאֱמֶת
שֶׁגָּבְהוֹ פִּי אַרְבָּעָה
וְאָרְכּוֹ פִּי אַרְבָּעָה
וְלוֹ זְנַב מַלְכוּת
וַהֲלִיכָה מְעוֹרֶרֶת יִרְאָה
וַאֲנִי מַכִּיר לְפֶתַע
בְּאַפְסוּתִי
וְקַטְנוּתִי
וּמַבְטִיחַ לְעַצְמִי לְהִתְעַנֵּו
וּלְעוֹלָם
לְעוֹלָם לֹא אֵדַע
בְּחַיַּי הַקְּצָרִים מִדַּי
שֶׁפָּגַשְׁתִּי סוּס
רָגִיל לְגַמְרֵי
