מאת נדבי נוקד
הִיא סוֹפֶרֶת צְלָלִים
הִיא סוֹפֶרֶת מִלִּים מֻשְׁלָמוֹת שֶׁמָּסְרָה
הִיא צוֹלֶלֶת שְׂרָפִים מִסְּפָרִים
נִטְרָפִים
נְאוּמִים נִשְׂרָפִים שֶׁקָּרְעָה
מִדַּשָהּ, מֵעוֹרָהּ
הִיא נִשְׁכֶּבֶת
בַּצֵּל
הָרֹאשׁ עַל הַדֵּל
הִיא הוֹלַנְדִּית עִם אֶצְבַּע בְּסֶכֶר אִלֵּם
אוֹרְיָנוּת עֲלוּמָה
לְתָמִיד שְׁמוּטַת שֵׁם
מִצְלוֹל חֲרוּזִים שֶׁהָלְכוּ לְאִמּוּץ
אֶל מֹלֶךְ הַסֵּנְד
מִן הַטֶּקְסְט אֶל הַחוּץ
הִיא רַב-מֶלֶל מָכוּר מְפֻרְסָם וּמֻכָּר
וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ עָלֶיהָ דָּבָר