מאת נדבי נוקד
הוֹרוּת הִיא כַּרְטִיס הַגְרָלָה
לַשָּׁלָב הַבָּא
בְּמֵרוֹץ הַשְּׁלִיחִים שֶׁל הַקִּיּוּם הַיִּצּוּגִי
וַאֲנִי מְגַדֵּל אֶת הַנְּצִיגִים שֶׁלִּי
כְּדֵי שֶׁיְּגַדְּלוּ אֶת שֶׁלָּהֶם
וְאֵלֶּה אֶת שֶׁלָּהֶם
וְאֵלֶּה אֶת
שֶׁלָּהֶם
וְכָךְ
מֵרוֹץ הַקִּיּוּם הַיִּצּוּגִי שֶׁלִּי מַמְשִׁיךְ
עוֹד
וָעוֹד
וָעוֹד
וָעוֹד
עַד
שֶׁמִּישֶׁהוּ מֵהַנְּצִיגִים
יַגִּיעַ לְאַחֲרִית הַיָּמִים וְיֹאמַר
טוֹב
הָעוֹלָם עֲדַיִן לֹא חָרַב
וְאוּלַי גַּם לֹא יֵחָרֵב
אַתְּ מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינַי
בִּמְקוֹם לָרוּץ
רוֹצָה פָּשׁוּט לִהְיוֹת?
נדבי נוקד - שירים ותרגומים 