מאת נדבי נוקד
בְּכָל מָקוֹם דּוֹרְשִׁים מִמֶּנִּי לְהִתְעַבֵּד
עַל דְּבָרִים
הַכֹּל עַכְשָׁו
רִמּוֹן בָּאֲוִיר
כָּל פִּינְג
טְרִיגֶר
וַאֲנִי
נִדְרָשׁ לִפְעֻלָּה
מְשֻׁגָּר מִלֹּעַ הַשִּׁגְרָה
לִבְלֹעַ אֶת הָרֶסֶס
אֶת הַלֶּהָבָה
כֻּלָּם מִתְעַבְּדִים
אַתֶּם אוֹמְרִים
עַכְשָׁו תּוֹרְךָ
אֵין מְנוּחָה
עֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם
חֲשֹׁב עַל הַיְּלָדִים
עַל הַנְּתוּנִים
עַל הַנְּתִינִים
עַל הַדִּיּוּן
עַל הַבִּיּוּן
עַל חֹם הוֹד מַעֲלָתָהּ
עַל שַׁעֲרֵי הַמְּנָיָה
עַל הָאוֹפְּצְיָה שֶׁפָּקְעָה
מָה אַתָּה חוֹתֵךְ בַּלַּיְלָה
הִגִּיעַ הַזְּמַן
לָעֲבוֹדָה
