מאת נדבי נוקד
הִיא הֵקִימָה לְךָ
מִקְדָּשׁ בֵּין מֵיתָרֶיהָ
נוֹצֶרֶת צְלִיל וֶרֶד
שֶׁנִּבְרָא בְּשַׁרְשֶׁרֶת פִּלְאֵי הַ-PL
מְפַדֶּלֶת יְחֵפָה
רוֹכֶבֶת עַל בִּיט בֵּין בָּתִּים שֶׁבָּנִיתָ
לִפְנֵי יוֹם מוֹתְךָ
לֹא הִכַּרְתָּ
אוֹתָהּ
הִיא
אֲנִי מַאֲמִין
בְּקוֹלְךָ, בִּדְמוּתְךָ