מאת נדבי נוקד

יֵשׁ בְּיַפָּנִית
מִלָּה מְיֻחֶדֶת לְתֵאוּר אֵיכוּת הַטִּשְׁטוּשׁ
וַאֲנִי
חַי טוֹב יוֹתֵר מִחוּץ לַפוֹקוּס
בְּעוֹלָם שֶׁסּוֹגֵד לְדִיּוּק וְחַדּוּת נוֹשֵׂא הַתְּמוּנָה
בִּמְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם הָאֲדָמָה מִתְמַזֶּגֶת
עִם גִּבְעוֹלֵי הַחַמָּנִיּוֹת
וְהַגְּבָעוֹת הַזְּקוּרוֹת בָּרֶקַע
וְשֶׁמֶשׁ צַד
וְרֶמֶז בֶּגֶד שָׁמוּט
וּבַמֶּרְכָּז