פרופ' אדריאנה ג'ייקובס על הספר "לצוד מכשפה" מאת נדבי נוקד – השקה בסיפור פשוט

קודם כל, אני רוצה לברך את נדבי על פרסום הספר המופלא שלו. ולהודות לו על ההזמנה להשתתף באירוע הזה ולהגיד כמה מילים על "לצוד מכשפה".

לפני מספר שנים ערן הדס הזמין אותי להציג הרצאה בגלריה בנימין בתל אביב, כחלק מסדרה שהוא אירגן שם בתור משורר הבית. דיברתי על "תרגום קיצוני" ובמיוחד על מְגַמות תרגום בשירה אמריקאית והנטייה שראיתי אצל כמה משוררים אמריקאיים לטשטש את הקו בין כתיבה מקורית לתרגום. הטשטוש הזה מייצג את מה שקראה לו המשוררת הקנדית אן קארסון ״התהום חַסרַת־הקַרקַעית״ שבה המשורר עומד בִפְנֵי במילותיה ״הפער בין המילה שבה אתה נמצָא וּבין המילה שאליה אינך יכול להגיע״* מספר שירים על תרגום – תרגום כנושא ותרגום כתֵימה, אך גם, תרגום כמעשה יצירתי. היחס הזה נאמר בִמְפוֹרש בשיר אלף עשרים וארבע סיבות, בשיר זה השורות "לא רק לכתוב שירה / אלא גם לתרגם שירה" קשורות באופן מאד משמעותי בעיניי.

בדקדוק העברי, מילים אלו — לא רק…אֶלָא גם –ידועות כמילות קישור, והמשפט שבו הן מופיעות הוא משפט מְאוּחֵה. ולמרות שאני אוהבת את הדימוי שזה יוצר, כדוברת אנגלית ומתרגמת לאנגלית אני גם פונה למונח המקביל בדקדוק האנגלי: correlative conjunction. באנגלית המילה correlative מחזירה אותנו למילה הלטינית relatus שפירושה ״בני משפחה״. נדבי מציב כתיבה ותרגום במערכת יחסים דקדוקית זו, וכך מסמן ששירה ותרגום הם כמין זוג – זוג משפחתי – אך שונים כמו שני אחים מאותה משפחה שונים זה מזה. לא רק…אלא גם הן מילים שיוצרות מקבילוּת, ונדבי מפרק את המשפט לשתי שורות כדי להבהיר את היחס הזה. כמו שני קווים מקבילים, יש כמין מִרווח ביניהם, אך בספר שלו, נדבי בוחן את המרחק שנפתח שם – לפעמים מתחיל לסגור אותו, עד שהמרווח כמעט, כמעט נעלם.

זה לא מקרי שהשיר הזה, כמו השיר "תַרגום", מזכיר את המשורר חזי לסקלי. בשירים של לסקלי הדברים -כלומר המילים – נמצאים תמיד במצב של גִלגול. שיר של לסקלי יכול להתחיל בתפוח שהופך בסוף השיר לצָמִיד. שיר של משורר שמעולם לא היה קיים הופך לאמיתי בתרגום. הבנה זו של כוח התרגום ליצור עולמות, משוררים, ושירים מתגבשת בשתי שורות מהשיר "תרגום", שבו נדבי מצהיר כי "תרגום חייב להאמין שהוא מקור / וּמקורי.״

אם משוררים הם אלכִימָאִים, כך נפתח השיר "משוררים", זה בגלל שהם מבינים שהשירים שהם יוצרים מובילים את האפשרות להפוך למשהו אחר. הם מאמינים — וכאן אני משכתבת את השורות של נדבי— הם מאמינים ש"שיר הוא תַרגום / וגם תִרגומי" – תרגום אינו רק יַעַד או מוּשָא ישיר אלא גם הזמנה, הזמנה להתקרב לתהום שבה אפשר ללמוד משהו על השפה ועל השירה. ומתהום זו אני מביאה לנדבי את התרגום שלי של אלף עשרים וארבע סיבות [התרגום מוצג ומוקרא בסוף סרטון הוידאו – נ.נ.].

*הציטוט לקוח מתרגום מאמר של פרופ' ג'ייקובס בנושא (תרגום: יואל הנרי טייב)


_______________________________

השקת הספר "לצוד מכשפה" התקיימה באירוע זום של חנות הספרים סיפור פשוט בתל אביב ב-11.11.2020.

פרופ' אדריאנה ג'ייקובס מלמדת ספרות עברית באוניברסיטת אוקספורד ומתרגמת שירה עברית עכשווית.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s