קטגוריה: שירים

מאת נדבי נוקד זֶה הָיָה הַכִּוּוּץ הָרִגְעִי אוּלַי הַמִּקְרִי בְּמַעֲלֶה הַגַּרְבּוֹן אוֹ הַגַּרְבִּיּוֹן שֶׁעָנַדְתְּ בַּיּוֹם שֶׁל שִׂמְלַת הָאִזְמַרְגָּד וְיִתָּכֵן שֶׁאֲחֵרִים כְּבָר כָּתְבוּ הַכֹּל עַל שְׂמָלוֹת וְעַל לֵילוֹת אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא עַל אוֹתוֹ כִּוּוּץ אוֹ עַל אוֹתָהּ יָרֵךְ

מאת נדבי נוקד (בעקבות "שירה" / חזי לסקלי) גַּם תַּרְגּוּם חַיָּב לַעֲמֹד וּלְדַבֵּר הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי מְכוֹנַת כְּבִיסָה שֶׁל מִלִּים וּמַשְׁמָעוּת בְּטַעֲנָה שֶׁהוּא רַק תַּרְגּוּם הוּא חַיָּב לְהִשְׁתּוֹרֵר כְּאִלּוּ לְפָנָיו לֹא נִכְתַּב דָּבָר הוּא חַיָּב לְהַאֲמִין שֶׁהוּא מָקוֹר … להמשיך לקרוא ←

מאת נדבי נוקד רֶגַע אֵינוֹ הַהֶפֶךְ שֶׁל נֶצַח אֶלָּא הַהָפְכִּי אִינְבֶרְס מִלָּה שֶׁמּוֹתַחַת קַו בִּצְלִילָהּ הַמִּתְחָרֵז וּבְחֻצְפָּתָהּ הַלָּטִינִית אֶל הַמִּלָּה הַגְּדוֹלָה מִדַּי, יוּנִיבֶרְס וּמִתְפָּרֶקֶת וּמִתְמַזֶּגֶת בְּתוֹךְ in בָּתֵּי הַשִּׁיר verse עִם הַכְּנִיסָה לְאַטְמוֹסְפֶרַת הָאַנְגְּלִית וְכָךְ אֲפִלּוּ מִלַּת אַהֲבָה בּוֹדֶדֶת שַׁבְרִיר … להמשיך לקרוא ←

By Nadavi Noked Multiverse is the lie I tell myself since I am humanly addicted to my fear of missing out and cannot bear the thought of wasted time and wasted diversions immersed in swamps of what might have beens … להמשיך לקרוא ←

מאת נדבי נוקד לֹא רָאִיתִי עַם אֶלָּא אִמָּא מַחְזִיקָה יֶלֶד קָטָן קָטָן אוּלַי תִּינוֹק יָשַׁבְתִּי בֵּין הַהֲרִיסוֹת בַּפִּנָּה שֶׁאֵלֶיהָ נִדְחֲקָה אָז עִם יְרִיעַת בַּד צְבוּעָה וּמַצְלֵמָה וּגְלִיל נְיָר שֶׁהִתְגַּלְגֵּל אֶל סוֹפוֹ וְתַאֲרִיךְ לֵדָה מְשֹׁעָר וְהִיא יָדְעָה בְּדִמְיוֹנִי שֶׁלֹּא תַּצְלִיחַ לְהַצִּיל … להמשיך לקרוא ←

מאת נדבי נוקד הוֹרוּת הִיא כַּרְטִיס הַגְרָלָה לַשָּׁלָב הַבָּא בְּמֵרוֹץ הַשְּׁלִיחִים שֶׁל הַקִּיּוּם הַיִּצּוּגִי וַאֲנִי מְגַדֵּל אֶת הַנְּצִיגִים שֶׁלִּי כְּדֵי שֶׁיְּגַדְּלוּ אֶת שֶׁלָּהֶם וְאֵלֶּה אֶת שֶׁלָּהֶם וְאֵלֶּה אֶת שֶׁלָּהֶם וְכָךְ מֵרוֹץ הַקִּיּוּם הַיִּצּוּגִי שֶׁלִּי מַמְשִׁיךְ עוֹד וָעוֹד וָעוֹד וָעוֹד עַד … להמשיך לקרוא ←

מאת נדבי נוקד בְּהִשָּׁמַע הַצְּלִיל אֲנִי עוֹצֵם עֵינַיִם בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בִּידִיעָה שֶׁזֶּה הַסּוֹף

מאת נדבי נוקד יֵשׁ בְּיַפָּנִית מִלָּה מְיֻחֶדֶת לְתֵאוּר אֵיכוּת הַטִּשְׁטוּשׁ וַאֲנִי חַי טוֹב יוֹתֵר מִחוּץ לַפוֹקוּס בְּעוֹלָם שֶׁסּוֹגֵד לְדִיּוּק וְחַדּוּת נוֹשֵׂא הַתְּמוּנָה בִּמְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם הָאֲדָמָה מִתְמַזֶּגֶת עִם גִּבְעוֹלֵי הַחַמָּנִיּוֹת וְהַגְּבָעוֹת הַזְּקוּרוֹת בָּרֶקַע וְשֶׁמֶשׁ צַד וְרֶמֶז בֶּגֶד שָׁמוּט וּבַמֶּרְכָּז אַתְּ

מאת נדבי נוקד מִדֵּי בֹּקֶר אֲנִי מְקַפֵּל בַּעֲדִינוּת אֶת שׁוּלֵי הַחַיִּים בְּתִקְוָה שֶׁהַיּוֹם לֹא אֵלֵךְ לְאִבּוּד בְּתוֹכָם

By Nadavi Noked I love the ones who start again who restart who retry who still attempt to swim or fly who stumble who gather thier wit who recry who observe without judgement who succumb to thier own humanity who … להמשיך לקרוא ←