על גורים ועצים

מאת נדבי נוקד

הַגּוּר שֶׁלִּי מַ
                 שְׁ
                   קֶ
                    ה עֵץ וּמִיַּד
מַבִּיט מַעְלָה לִרְאוֹת
בְּכַמָּה גָּבְהָה
הַצַּמֶּרֶת

*
כְּשֶׁאַתָּה מְגַדֵּל עֵץ בָּאוֹבַּבּ
מֵאָה הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת
הֵן הֲכִי קָשׁוֹת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שירים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה