אני אתרגם את השירים שלכם לאנגלית

אם יש לכם שיר בעברית, ואתם מעוניינים לכתוב אותו מחדש באנגלית – הגעתם למקום הנכון. שמי נדבי נוקד, ואני מציע שירותי תרגום ייחודיים:

  1. תרגום פזמונים ושירים מולחנים מעברית לאנגלית
  2. תרגום שירה מעברית לאנגלית 

אם אתם משוררים, פזמונאים, סינגר-סונגרייטרים, אמנים מבצעים, מלחינים, בעלי לייבל או אנשים פרטיים שמפיקים אירוע או טקס וזקוקים לגרסה אנגלית לשיר קיים – המשיכו לקרוא.

אם אתם מחפשים תרגום שירים לאנגלית או לעברית, או רוצים להעשיר את רפרטואר השירים שלכם - הגעתם למקום הנכון. קוראים לי נדבי נוקד ואני כותב ומתרגם שירים עבור אמנים. מוזמנים לטייל באתר, להתרשם בעצמכם וליצור קשר

השירים שלכם יכולים להגיע לאוהבי מוזיקה ברחבי העולם. כאן תוכלו לתרגם אותם לאנגלית ולצאת לדרך

 

מי צריך שיתרגמו שיר שלו לאנגלית?

כל אמן שהשירים שלו בעברית, והוא רוצה להגיע לצרכני מוזיקה ברחבי העולם, יכול להפיק תועלת מכך שהרפרטואר שלו ידבר אנגלית. אם היום אתם כותבים או מבצעים שירים בעברית, ואתם שוקלים להרחיב את קהל היעד, אנגלית היא אפשרות מעניינת. אני לוקח את השירים שלכם ומתרגם אותם לאנגלית, באופן שיושב על הביט ושומר על המהות והאווירה של השיר המקורי. שיר מתורגם לאנגלית צריך להרגיש כאילו הוא מראש נכתב באנגלית – ואת זה אני יודע לעשות.

 

נוסח עברי לשירים לועזיים

בנוסף לשירות הייחודי לתרגום שירים מעברית לאנגלית, אני כותב גם נוסח עברי לשירים לועזיים. מוזמנים להעיף מבט ברפרטואר התרגומים לעברית, ולפנות אלי אם אתם זקוקים לתרגום לעברית לצרכים מוזיקליים מקצועיים.

 

מה תמצאו באתר הזה?

כאו אני מפרסם שירים שתרגמתי לאנגלית או לעברית לצד שירים שלי. מוזמנים להשתמש בתפריט האתר על מנת להעיף מבט בשירים.

 

מי אני בעצם? קצת עלי

אני מתרגם שירים, משורר ומורה לאנגלית בתיכון. מוזמנים לקרוא מה כותבים עלי זמרים, משוררים, סינגר-סונגרייטרים, עיתונאים ושדרני רדיו – ממש כאן.

 

contactPNG

פורסם בקטגוריה פוסטים בנושאי מוזיקה | עם התגים , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

אירוע לכבוד "לצוד מכשפה" מאת נדבי נוקד בחנות "סיפור פשוט"

ב-7 במרץ 2020, על סף הגעתה לישראל של מגפה עולמית, יצא לאור הספר "לצוד מכשפה". כולנו למדנו מילים חדשות כמו זום וביטויים כמו שיטוח עקומות. הספר שלי, כך החלטתי, יעשה את דרכו לקוראים – מגפה או לא. דואר ישראל עשה את העבודה, בדרך כלל, גם אם לפעמים הוא היה מהיר כמו שילוח ימי מהודו. אמונה רבה נדרשה.

עד סוף מרץ לא היה בישראל אדם בין גיל 3 ל-99 (הטווח המומלץ לשימוש בצעצועים מתוצרת הונג-קונג באלף הקודם) שלא ידע לתפעל זום, לשתף מסך ולהימס לתוך מסך ירוק. אירועי תרבות וספרות מרהיבים גדשו את הפיד (היוש אביגיל ועמרי), הצגות וסרטי דוקו הפכו להיות נגישים ברשת, הופעות ללא קהל שודרו בטלוויזיה. ועם זאת, זה עדיין לא היה הזמן להשקה.

בחודשים מרץ-אפריל אנשים רבים ראו את מציאות חייהם מתפוררת, נסגרת, נשמטת, מתחל"תת. עבור חלקם זה עדיין המצב. לא היה פנאי רגשי לדבר על שירים בין שתי גדותיה של כריכה רכה.

ופתאום נהיה קיץ

ואז סתיו

ובעצה אחת עם "סיפור פשוט" החלטתי שהגיע הזמן – וביום רביעי ה-11 בנובמבר 2020 התקיים בזום אירוע לכבוד צאתו לאור של הספר, בהנחיית קרן כץ ובניהולה של נגה רש. זה תעוד האירוע שעלה ליוטיוב:

באירוע השתתפו דוברות ודוברים משלוש ארצות – אנשי מילה, מחקר, הוראה ויצירה, שאני מחובר אליהם ומושפע מהם: ערן הדס, טל ניצן, פרופ' אדריאנה ג'ייקובס, נדב הלפרין, נעם פרתום ויובל בן-עמי. הדוברות והדוברים בחרו שניים-שלושה שירים, והתייחסו אליהם (בקריאה, בתרגום, בשירה) באופן שהיה עבורי מרגש ומאיר עיניים. אל הדוברים הצטרפה מילי נווה, שביצעה נוסח עברי שכתבתי ותיארה את תהליך העבודה המשותפת.

עשיתי עם עצמי חסד כשביקשתי מכם להשתתף, עשיתם עמי חסד כשבאתם.

תודה לכם, משתתפות ומשתתפים יקרים

תודה, סיפור פשוט

תודה לכל מי שהגיע לזום, שאל או הגיב בצ'ט

שימחתם אותי מאוד מאוד.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , | כתיבת תגובה

נדבי נוקד וספרו "לצוד מכשפה" בפסטיבל ירושלים לשירה 2020

מתוך פסטיבל מטר על מטר | פסטיבל ירושלים לשירה | מבית מקום לשירה, סוכות 2020.

אירוע "ציירי לך שפה" בהנחיית חולקט ~ אורי קרין:

באירוע הוקראו השירים הבאים (מתוך "לצוד מכשפה" / נדבי נוקד):

לצוד מכשפה

אלף עשרים וארבע סיבות

תרגום

משוררות בשר ודם

סופרת צללים

[הולך ביער]

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה

אור / נעמי שמר באנגלית – בפרויקט "שיר של יום"

במהלך שנת הלימודים תש"ף התאמנו 1100 תלמידי כיתות ד'-ו' על ביצוע שירים עבריים בתרגום לאנגלית, לקראת אירוע חגיגי שנועד להיערך ב-29 במרץ 2020, בליווי סימפונט רעננה. המפגש המוזיקלי החגיגי, בהפקת המנצחת ענת דור, תוכנן להתקיים בהיכל התרבות בעפולה במסגרת שיתוף פעולה של הפיקוח על הוראת האנגלית והפיקוח על החינוך המוזיקלי (ד"ר ציונה לוי, מפמ"ר אנגלית, ובצלאל קופרווסר, מפמ"ר מוזיקה).

אירוע "שיר של יום" באנגלית עם "אור" מאת נעמי שמר (תרגום לאנגלית: נדבי נוקד). נדחה למועד בלתי ידוע

תכלית האירוע, במסגרת פרויקט "שיר של יום" היתה ללמוד אנגלית תוך כדי שירה, וכך להעשיר הן את רפרטואר המילים והן את רפרטואר השירים. אחד השירים ברפרטואר היה "אור" מאת נעמי שמר, שאותו תרגמתי לאנגלית לפני מספר שנים.

ואז באה קורונה. האירוע בליווי סימפונט רעננה נדחה למועד בלתי ידוע. ההוראה הפכה להוראה מרחוק, ומשרד החינוך הקים מערכת שידורים לאומית, עם תכנים שמותאמים למגוון מקצועות בכיתות הלימוד השונות. במסגרת מערכת השידורים הלאומית עלה לאוויר שעור "שיר של יום" באנגלית, ובו, בין היתר – "אור", בביצוע זמרת הסופרן גוני כנעני מהאופרה הישראלית ומאסטרו דודי זבה, מנצח הבית של סימפונט רעננה, על הפסנתר.

מוזמנים לצפות גם בשיעור המלא כאן

שנת לימודים חדשה החלה מאז, וקורונה עדיין כאן. במצב המתמשך שאליו נקלענו חשובות במיוחד יוזמות חינוכיות מעין אלה, שמאפשרות להקנות מיומנויות שפה באופנים חדשים, ובערוצי לימוד מגוונים.

זו הזדמנות לומר תודה מיוחדת למנצחת ענת דור, ששילבה את התרגום בפרויקט. ולכם, 1100 תלמידי אנגלית, שלמדו לשיר את שירה של נעמי שמר באנגלית, אני שומר מקום מיוחד בלב.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

לצוד מכשפה / נדבי נוקד – ספר ביכורים | שירה

ב-7 במרץ 2020 יצא לאור ספר השירה הראשון שלי – "לצוד מכשפה" בהוצאה עצמית.

Hunting a Witch WP

לצוד מכשפה / נדבי נוקד

מה קורה בספר?

הספר "לצוד מכשפה" מאת נדבי נוקד מטייל ביער הסמוך, שבו מתבצעים מעשי כישוף ממש כאן ועכשיו. הוא ממריא על גבי מעבורת חלל אל מחוץ למערכת השמש, נכנס למכונת זמן שמחזירה אותו לארץ כנען, נודד כגולה עד ספרד, מגורש למזרח אירופה ובורח בזמן מאימת המכונה הנאצית. בסמטאות הספר פוגשים משוררות ומתרגמים, סוכני חרש של השפה. הוא חי בדו-קיום רעוע עם המכונות, שכבר השתלטו על העולם, ומלקט במדבר מילות אהבה וגעגוע לאדם וליקום שבו הוא נמצא. יש אלף עשרים וארבע סיבות לא לקרוא את הספר הזה. כולן מפורטות בו.

קריאות בספר וביקורות על הספר:

רשימת ביקורת באתר יקום תרבות: "השיר 'לצוד מכשפה', שנתן לספר את שמו, מגיש את הרובד הדמיוני האפל של הכישוף, ומערבל אותו עם הרובד המציאותי הממשי, מה שניתן לומר בלועזית בקצרה: הפיזי והמטאפיזי." – חגית בת-אליעזר, יקום תרבות (יולי 2020)

*

"ספר שירה מעניין, שונה, מרענן. הדפים עבים והפונט מעט שמנמן אבל ביניהם לא מעט שירים יפים, חכמים וחינניים והרבה ניסיונות אמיצים. הנושאים מגוונים, ומצאו חן בעיני השירים על עבודת התרגום, חיתוך השורות האקספרימנטלי (נדמה לי שלראשונה בשירתנו נחתכה שורה כמו אצל נדבי בשיר "לופ" – למעלה ובמעין מניפה), השירים הטכנולוגיים וגם במקרה הזה – ההומור הנעים." – נועה שקרג'י

*

"הספר החדש של נדבי נוקד שיצא לאור בהוצאה עצמית, ספר השירה הראשון שלו, מוכיח שעבורו שירה היא עניין בוער, בעודו מסור בכל כולו לעולם המילים, הוא מבקש לצוד מכשפה ולחיות איתה את שארית חייו. יש לו פטיש מבורך למשוררות, הוא אוהב אותן בשר ודם, מתעורר מהן, הוא רואה אותן מרחפות מאות לאות. הוא הנער השותה את קיומן." חגית גרוסמן

 *

"הגעתי לספר של נדבי נוקד ואני מוצא בו גלקסיות שאני לא מכיר. אוהב מאוד להקשיב לקול הזה." – רון דהן

הספר "לצוד מכשפה" בטבלת המבקרים – גלריה | עיתון הארץ

מבקר: רן בן-נון, ידיעות אחרונות

ציון: 8

תאריך: 7.8.2020

ספר השירה "לצוד מכשפה" מאת נדבי נוקד (ביכורים, הוצאה עצמית, 2020) בטבלת המבקרים של עיתון הארץ, 7.8.2020. רן בן-נון (ידיעות אחרונות)

רכישת הספר

ניתן לרכוש גרסה מודפסת או גרסה דיגיטלית של הספר.

גרסה מודפסת: את הגרסה המודפסת של הספר ניתן לרכוש בחנות הספרים העצמאית סיפור פשוט – או דרכי ביצירת קשר באמצעות התיבה בסוף הדף.

גרסה דיגיטלית: באתר עברית ניתן לרכוש גרסה דיגיטלית של הספר.

IVRIT3

 מוזמנים ליצור קשר דרך כאן:

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה

שירי Readymade בכתב העת ננופואטיקה 19

מה הטקסטים החשובים ביותר שתלמיד תיכון בישראל צריך להכיר? מה צריך להיות תלוי על קירות כל כיתה, כאן, בחבל הארץ הזה?

בשלהי שנת הלימודים הקודמת נכנסתי ללמד בכיתה 238 בקריית החינוך, ולצד "התקווה" ומגילת העצמאות ראיתי שני טקסטים נוספים עם הכותרת "238".

היצירות היו שונות זו מזו, חרף השם הזהה. שתיהן הודפסו באותיות קידוש Arial Bold על גבי נייר מדפסת נטול עץ (80 גר'). הטקסט בשתיהן מילא כמעט את כל הדף בשורות שבורות, והתוכן הנמרץ סיפר משהו על ההוויה, על העלול לקרות בכל עת. חשתי כאילו נזרקתי ללב ההתרחשות, לאמצע הדברים, של יצירה אפית רחבת יריעה – אם כי האות לפעול טרם ניתן.

בסוף אותו שיעור הגעתי לכיתה אחרת. בה היו שתי יצירות שהיו דומות למדי לאלה שפגשתי בכיתה 238. כשהתקדמתי במסדרון, ירדתי קומה, חציתי מדשאה, עברתי בניין, עליתי קומה – ראיתי שבכל כיתה נשמרים כללי הכתיבה של אותה סוגה. תמיד שני טקסטים בעלי תוכן דומה למדי לאלה שבפגשתי בכיתה הראשונה, אבל עם שינויים (הדרגתיים או חדים) ממקום למקום, מאגף לאגף, מקומה לקומה, קצת כמו שיר אדפטיבי שמתממשק לשירותי מיקום בענן.

לקחתי את שני הטקסטים שפגשתי לראשונה בכיתה 238, שיניתי קצת את הסידור המרחבי ובחרתי בשם קצת יותר אינפורמטיבי (על בסיס תוכנם).

הרי הם לפניכם, בין שירי ה-Readymade שנכללו בננופואטיקה 19, אנתולוגיה לשירה מושגית 2 | מקום לשירה, בעריכת אלכס בן-ארי, 2019.

238a

 

238b

nano1

 

 

 

פורסם בקטגוריה Uncategorized | כתיבת תגובה

תרגומי לורין נידקר לעברית פורסמו כתב העת הו! – אסופה משירת העולם

תרגומים שלי לשלושה שירים מאת המשוררת האמריקאית לורין נידקר התפרסמו כתב העת הו!  – גיליון 18 – אסופה משירת העולם.

ho18b

לורין נידקר (1903 – 1970) היא משוררת אמריקאית מפורט אטקינסון בדרום מדינת ויסקונסין, ארה"ב. היא בילתה את רוב חייה באזור כפרי, שנופיו מהווים מקור השראה וחומר גלם לרבים משיריה. במהלך חייה קיבלה יצירתה הד קטן בלבד, אולם בערוב ימיה ואחרי מותה זכתה להכרה רבה כמשוררת חדשנית, שהקדימה את זמנה.

לפני פרסום תרגומי השירים של לורין נידקר ב-הו! יצרתי קשר עם עמותת הידידים של המשוררת בפורט אטקינסון, ויסקונסין, ארה"ב. נרשמה התרגשות רגעית (בעמותת הידידים ובמועצת העיר של פורט אטקינסון ובספריה העירונית), ככל נראה מכך שמתרגם פרובינציאלי מעיר חוף במזרח התיכון מגלה עניין כה רב בשירתה של נידקר, ילדת הנהר.

להלן תרגום לעברית לשיר ללא שם, שפותח בשורה What horror to awake at night:

lorin1

 

 

תרגום השיר My Life By Water:

lorin2a

תרגום השיר Wildreness:

lorin3

 

הגיליון מוצע לרכישה באתר הקיבוץ המאוחד | ספריית פועלים בקישור הבא: https://www.kibutz-poalim.co.il/ho18

פורסם בקטגוריה תרגום לעברית | כתיבת תגובה

נוסח עברי לשירים מתוך Abbey Road / הביטלס

זְהַב לֵאוּת – נוסח עברי ל-Golden Slumbers

מילים ולחן: ג'ון לנון ופול מקרטני, נוסח עברי: נדבי נוקד

פַּעַם הָיָה עוֹד אֵיךְ
לָשׁוּב הַבַּיְתָה,
פַּעַם הָיָה עוֹד אֵיךְ
לָשׁוּב אֵלָיו.
הֵרָדְמִי, יָפָה,
עִצְרִי בִּכְיֵךְ
וְלָךְ אָשִׁיר אֶת שִׁיר עַרְשֵׂךְ.
זְהַב לֵאוּת
מֵאִיר עֵינַיִךְ.
חִיּוּכִים שְׁלוּחִים אֵלַיִךְ.
הֵרָדְמִי, יָפָה,
עִצְרִי בִּכְיֵךְ,
וְלָךְ אָשִׁיר אֶת שִׁיר עַרְשֵׂךְ.

רוֹצֶה בָּךְ – נוסח עברי ל-I Want You

(She's So Heavy)

מילים ולחן: ג'ון לנון ופול מקרטני, נוסח עברי: נדבי נוקד

רוֹצֶה בָּךְ
רוֹצָה בָּךְ כָּל כָּךְ
רוֹצֶה בָּךְ
רוֹצָה בָּךְ כָּל כָּךְ
שֶׁהַשֵּׂכֶל נִמְעָךְהַשֵּׂכֶל נִמְעָךְ

הִיא שׁוֹקֶלֶת

פורסם בקטגוריה תרגום לעברית | כתיבת תגובה

שירים מתוך "מות הציפור" / רון דהן – באנגלית

תרגמתי לאנגלית את מחזור "פשיטת רגל" מתוך ספר השירה "מות הציפור" / רון דהן. שלושה מתוכם התפרסמו בגיליון Crisis של כתב העת Ilanot Review בנוסח להלן:

*

Don’t lose the shirt, father, don’t lose anything.
Maybe just your stinking shirt, take it off
in the evening, after work,
and sit on the sofa, father, shoes on the table.
Now you’re wandering, I know you,
raiding a plain in the desert like a horseman,
looking for the crevice to squeeze through,
your wolf soul is content.
If you see a burning bush, go there, father,
don’t hesitate for a second, don’t lose your shirt,
take off your shoes and go take a shower.

*

I remember you, father,
sitting on the sofa, your face buried in the palms of your hands,
the document in front of you.
So simple, so clear.
The wolves have been released
and they are on their way to you, father.
Why don’t you get up?
I see you, father. The sun is in pain within your forehead,
the summer trickles down from your closed eyelids.
It’s been ages since you cut your hair, father. You also haven’t shaved.
You look awful.
But there’s no time now.
The wolves are knocking on the door, they are hungry.
Get up, get up father.
You have to run away.
I’ll stay here.

*

The old piano, father,
that’s the only thing the wolf left us,
I guess you’re happy to hear that.
I was all alone in the house and I let him in,
I’m sorry, father.
He worked quickly and efficiently,
I restrained the dog so it wouldn’t bite him.
When mom came, the house was already empty,
the wolf just came up for one last round, he looked well built, father,
his muscles were shining because of the physical effort,
and he gave off a delicate scent of some masculine cologne.
Mom, who was following his dexterous maneuvers,
was somewhat disoriented for a moment,
but she came to her senses and waved the forms in his face and shouted
I’m divorced, I’m divorced.
But the wolf just smiled and handed her another form.
Take it with them, ma’am, he said and left.
Mom tossed the papers to the floor.
They echoed through the air like a stone thrown into a well.
Your father’s fucked up piano is the only thing he didn’t take, huh?
I caressed the stinking, rotten wooden keyboard cover.
It’s not fucked up, father.
It just needs to be tuned.

פורסם בקטגוריה תרגום לאנגלית | עם התגים , , | כתיבת תגובה

שירים בנושא תרגום

MOTTO

כמתרגם וכצרכן תרבות אני חושב שאי אפשר להפריז בחשיבותו של תרגום טוב. כמתרגם שהוא גם משורר אני משלב לפעמים את שתי אהבותיי וכותב שירים על תרגום ועל מתרגמים. כאן אני מפרסם אוסף שירים שנכתבו בהשראת תהליך התרגום ובהשראת קהילת המתרגמים.

***

תּוֹבָנָה

אֲנִי מְתַרְגֵּם כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִכְתֹּב שִׁירִים שֶׁל אֲחֵרִים

***

לָרִאשׁוֹנָה

תַּרְגּוּם
מְאַפְשֵׁר לִקְרֹא לָרִאשׁוֹנָה
שִׁיר שֶׁנִּקְרָא בַּשֵּׁנִית

***

תַּרְגּוּם (בעקבות "שירה" / חזי לסקלי)

גַּם תַּרְגּוּם חַיָּב לַעֲמֹד וּלְדַבֵּר
הוּא אֵינוֹ יָכוֹל
לְהִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי מְכוֹנַת כְּבִיסָה
שֶׁל מִלִּים וּמַשְׁמָעוּת
בְּטַעֲנָה שֶׁהוּא רַק תַּרְגּוּם
הוּא חַיָּב לְהִשְׁתּוֹרֵר
כְּאִלּוּ לְפָנָיו לֹא נִכְתַּב דָּבָר
הוּא חַיָּב לְהַאֲמִין שֶׁהוּא מָקוֹר
וּמְקוֹרִי
וְאִם הוּא רוֹצֶה
הוּא יָכֹל לְהִגָּזֵר
וּלְהִדָּבֵק לַזְּמַן
וּלְהִדָּבֵר עִם הַמָּקוֹם
וּלְהִזְדַּמְזֵם בְּסֻלָּמוֹת חֲדָשִׁים
וּלְכַנֵּס לְתוֹכוֹ פִּסּוֹת עוֹלָם שֶׁלֹּא הָיוּ קַיָּמוֹת קֹדֶם
וּלְהַטּוֹת נְהָרוֹת
וְלַעֲטוֹת נְעוּרִים
וּלְשַׁיֵּף הָרִים
וּלְהָפִיק צְלִילִים שֶׁאֵינָם רַק הֵדִים וּצְלָלִים
וּלְנַכֵּשׁ עַצְלָנוּת וְשַׁמְרָנוּת
כִּי
אָסוּר, אָסוּר, אָסוּר לוֹ
לְהִתְנַהֵג יָפֶה מִדַּי
וְלִשְׁמֹר אֱמוּנִים רַק לְשֵׁם שְׁמִירַת הָאֱמוּנִים
אִם כְּבָר
עָלָיו לִהְיוֹת נֶאֱמָן לְעַצְמוֹ
בְּכָךְ שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱמָן
לַמִּלָּה
לַמּוּזִיקָה שֶׁל הַמִּלָּה
וְלָאֱנוֹשׁוּת הַחֲדָשָׁה, שֶׁהוּא פּוֹגֵשׁ בַּשָּׂפָה הַחֲדָשָׁה
וְיִתָּכֵן שֶׁהוּא יַחְלִיף בַּדֶּרֶךְ
כְּלֵי תַּחְבּוּרָה
וְכִוּוּנֵי נְסִיעָה
וּבִגְדֵי טֶקֶס
וִישַׁנֶּה אֶת מִינוֹ וְאֶת מִגְדָּרוֹ
וְיָמִיר אֶת דָּתוֹ וְאֶת כַּסְפּוֹ
וְיֵצֵא לָעוֹלָם חֲסַר כֹּל
כְּדֵי לִמְצֹא דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה לַחֲלוּטִין
לוֹמַר אֶת עַצְמוֹ לָרִאשׁוֹנָה
וְהוּא יָכֹל גַּם לַעֲבֹר טֶלֶפּוֹרְטַצְיָה
הִתְעַתְּקוּת דֶּרֶךְ מִנְסָרָה
וּלְהִתְרַסֵּק לְמִסְפָּר אַקְרָאִי שֶׁל רְסִיסִים
וּלְהִתְנַסֵּר בִּידֵי מְשׁוֹרְרִים
וְלִסְפֹּג קְלִיעֵי רוֹבֵה צַיָּדִים
כְּדֵי לְהִתְקַנְפֵט בַּעֲנַן אוֹתִיּוֹת מְעֻרְבָּל
אוֹ לְהִתְחַקּוֹת אַחַר מַסְלוּלָן הַלִּירִי שֶׁל חִפּוּשִׁיּוֹת עֵץ
אוֹ לְהִסְתַּחְרֵר n סְפוֹר פְּעָמִים בִּמְכוֹנָה
אוֹ לְהֵרָקֵב בַּאֲגַרְטָל בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה
עַד שֶׁיִּדְלֶה מֵעַצְמוֹ מַהֻיּוֹת חֲדָשׁוֹת.
תַּרְגּוּם הוּא קֹדֶשׁ שֶׁמֵּעֵבֶר לַכְּתָב
הוּא מְכוֹנַת הַזְּמַן
וְהַחֲלָלִית שֶׁל הַשִּׁיר
הוּא צִיר הַהִתְפַּתְּחוּת שֶׁל חַיָּיו

***

רִקְמָה

אָסוּר לִמְתַרְגֵּם לִהְיוֹת חֲסַר פְּנִיּוֹת
אִם הוּא כְּבָר שׁוֹאֵל מִלִּים
שֶׁיֹּאמְרוּ מִלִּים מִשֶּׁלָּהֶן
גַּם אִם
נוֹעֲדוּ לְזוּג
עֵינַיִם
אוֹ פָּחוֹת
כְּתוּבוֹת
בִּדְיוֹ סְתָרִים
מָחוּק לְיַד תֶּפֶר צְדָדִי
עַל בֶּגֶד גּוּף

***

מְלֶאכֶת הַתִּרְגּוּם

כְּתִיבַת שִׁירָה הִיא
מְלָאכָה נָאָה
דְּלֵקָה
פְּלִיטָה
מִבֶּטֶן אוֹ מֵרֹאשׁ וְעַיִן
כִּמְעַט פְּעֻלָּה טִבְעִית שֶׁל הַמֵּעַיִם

אֲבָל מְלֶאכֶת הַתִּרְגּוּם
הִיא הִתְבַּטְּלוּת בִּפְנֵי מָקוֹר
סְגִידַת הַמֶּרְכָּז הָרֵיק
רֵאשִׁית פִּיצוּץ שֶׁכְּבָר כָּבָה
הִתְאַיְּנוּת בְּאַהֲבָה
וּבוֹ זְמַנִּית
יֻמְרָה שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתָהּ
לִהְיוֹת הַקּוֹל מֵעַל הַזְּמַן
יוֹרֶשֶׁת, נְצִיגָה, גִּלְגּוּל
לִהְיוֹת הַדָּלַאי לָמָה לַמִּלָּה שֶׁנֶּאֶלְמָה
עִם הַמֶּרְחָק
זוֹ הִתְקַדְּשׁוּת עַצְמִית כְּמוּזָה
לְשַׁלֵּב אַבְנֵי שָׂפָה
בִּדְחַק קִיּוּם שֶׁכְּבָר כִּמְעַט נִגְמַר.

אִם תִּשְׁאֲלוּ
אֲנִי בּוֹעֵר בְּאַהֲבַת מְשׁוֹרְרִים
אֲבָל יוֹתֵר מִכֹּל אֲנִי הַמְּתַרְגֵּם
שֶׁגַּם כּוֹתֵב שִׁירִים

 

***

בֵּין הַשָּׂפוֹת

אֵין מִלִּים זֵהוֹת
אֵין זֶהוּת מִלִּים
אֲבָל בַּדֶּרֶךְ מִוַּורְד וּוֶרֶד
אֶל רוֹסָה וְרוֹז
בַּמַּגָּע בֵּין הַשָּׂפוֹת
מַשֶּׁהוּ מֵהַגִּבְעוֹל נִשְׁמַר
מַשֶּׁהוּ בַּטֶּבַע
מַשֶּׁהוּ בַּצֶּבַע
עָמֹק
עָמֹק בִּפְנִים
נִשְׁאַר

***

אִם תֵּלֵךְ לִמְצֹא חָרוּז לְ-Path

רוּדִיאַרְד קִיפְּלִינְג
לוֹרְד בַּיְירוֹן וְיִיטְס
גַּם קִילְמֵר
וְקָרוֹל
וּפּוֹ וְג'וֹן קִיטְס
סָבְלוּ מֵהַ-path
שֶׁמִּתְחָרֵז רַק עִם wrath
בְּקֹשִׁי עִם hath
רָצוּי לֹא עִם bath
חוֹרְזֵי הַקִּצִּין מְחַשְּׁבִים aftermath
מֵרֵאשִׁית הָאַנְגְּלִית וְעַד סוֹף Megadeth

***

רְוָחִים

אֲנִי רוֹצֶהשֶׁלֹּא יִהְיוּ רְוָחִיםבֵּין
הַמִּלִּים וּבֵין שָׂפָהלְשָׂפָה
וּבֵיןלָשׁוֹן לְלָשׁוֹן
כְּמוֹשֶׁאֲנַחְנוּ

לִפְעָמִים

***

אוֹדָה לִמְתַרְגְּמִים

מְגַלֵּי אֲרָצוֹת
מְנַתְּחוֹת נֶחְרָצוֹת
גּוֹאֲלֵי הַגְּוִילִים
צַיָּדוֹת הַמִּלִּים
פַּרְשָׁנֵי הַשִּׁירִים
וּבוֹנוֹת הַקְּשָׁרִים
מְנִיחֵי הַגְּשָׁרִים
וְחוֹשְׂפוֹת הַטְּמִירִים
בֵּין דְּלָתוֹת נִזְעָפוֹת
מַקְלִידִים טוֹפְפוֹת
אֶת בְּלִילַת הַשָּׂפוֹת
מְהַדְּרִים תּוֹעָפוֹת
בַּלֵּילוֹת
בַּיָּמִים
מְרַגְּלוֹת בַּכְּרָמִים
וְשָׁבוֹת עִם בְּשׂוֹרָה
מְבֹאֶרֶת, כְּשֵׁרָה
בְּעִבְרִית מָסוֹרָה
נִפְלָאָה וּבָרָה
הֵן בּוֹרְאוֹת
הֵם טוֹוִים
בְּמַטֵּה אֲהָבִים
לְעִתִּים בִּקְרִיצָה
יְצִירָה חֲדָשָׁה
אַמִּיצָה

***

צְרוֹר הַסְּפָרִים

אַתְּ יוֹדַעַת
גַּם מְתַרְגְּמִים מֵתִים
לֹא מִקֹּטֶן הַפוֹנְט בְּדַף קְרֶדִיטִים
לֹא מִדְּחַק הַשְּׁלִיחָה אוֹ קִנְאַת עֲמִיתִים
לֹא מִכָּךְ שֶׁהַתַּשְׁלוּם הוּא גּוֹדוֹ
אוֹ שֶׁהַצֶּ'ק פֵּרוּרִים
הֵם הַשַּׁעַר
אֲבָל לָרֹב כֹּה שְׁקוּפִים וְזָרִים. גַּם מִזֶּה לֹא מֵתִים

לִפְעָמִים הֵם נֶעֱלָמִים סְתָם כָּךְ
לִפְנֵי שֶׁהַמַּדָּף מִתְמַלֵּא.
תְּהֵא מִלָּתָם צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַסְּפָרִים

פורסם בקטגוריה Uncategorized, שירים | כתיבת תגובה

קריאה בספר "גם החתול | שִׁיר-בּוּטִים" / ערן צלגוב

אינני מבקר שירה, ולכן פוסט זה מתאר חוויית קריאה אישית בספר "גם החתול שִׁיר-בּוּטִים (2016, פרדס הוצאה לאור) מאת ערן צלגוב (משורר, מתרגם, עורך ועוד) שזה ספרו השני. קיוויתי שאדע קצת יותר על חתולים פואטיים בסיום הקריאה מאשר ידעתי בראשיתה. אם הבנתי נכון, לא בטוח שאפשר, ואולי להפך.

HATUL

"כבר 9000 שנה, סיפרו לי, נמשכת מערכת היחסים בין האדם לחתול. 9000 שנה של השמדת ספות, קיא רנדומאלי ושיאצו ציפורניים. אנחנו לא אורגניזם לומד" (איתמר שאלתיאל, פוסט בפייסבוק מ-5.6.17)

"חתולים הם החתולים הכי חתולים בעולם" (אריק שגב, פוסט בפייסבוק מ-22.5.18)

 

אקסיומות

בשיר שנושא את הכותרת "פתיחה" כותב צלגוב כך:

PTIHA

יתכן שהחתול בשיר מגמיש, שלא לומר שובר, את האקסיומה הבסיסית ביותר שעליה מושתתת הנדסת המישור. האם החתול הוא גורם משבש? האם הוא פועל על פי חוקים ואקסיומות משלו? ואולי הוא רוצה פשוט לישון במקום החביב עליו – כדרכם של חתולים – ושום חוק טבע או אדם לא יוכל להניא אותו מכך?

קשה לקרוא את השיר הזה באופן שמנותק מז'אנר בדיחות ה-"וחתול" ("למה חתול?") ומהתרבות הדיגיטלית שהתפתחה סביב חתולים בעולם ובישראל (ע"ע גם אפשר ללטף את החתול שלך? ועוד). רגל אחת של השיר נטועה בשנת 285 לפנה"ס, בעוד שהשנייה היא שפתם ותרבותם של אלה שנולדו לפני תום האלף השני (או אולי זלגו קלות לשלישי).

הרחבה לרעיון החתול כישות שאינה מצייתת לחוקי הגיאומטריה האוקלידית ניתן למצוא ב"שיר רק ליודעי ח"ן": אין כבר שמש / אפילו קו אין / לא דרך שני חתולים. החתולים, אם כן, הופכים להיות הנקודות במישור – גם אם הם נטולי קו שיחבר ביניהם. ובהמשך: בין השורות / כמו בין הקווים / אהבה גמישה ומנומרת – / מייללת. נדמה שהקורא אינו סתם מוזמן "לקרוא בין השורות" (שזה אולי ה"לחשוב מחוץ לקופסה" הסטנדרטי של עולם הספרות), אלא להכיר בכך שיש מהות מופשטת אך כמעט מוחשית בין הקווים החסרים שמחברים בין הנקודות שהן כאמור – חתול.

 

מי בעצם חתול?

בשיר ללא שם שמסתיים כך – מאחור, רואים / שאתה בעצם / תמיד היית / חתול, מספר הדובר על עצמו מפי אישה שמתפקדת כמראה. בשיר נוסף מתואר הנרקיס שרוצה לחזות בבואתו, מתכופף ורואה – חתול.

בו זמנית, בחלק מהשירים הדובר מתנער ממטאפורת החתול שדבקה בו, לפחות חלקית. כך למשל בשיר "על חשיבותה של רצינות": "חתולים בוכים," שאלת. / "לא יודע," עניתי. / כי החתול הזה ממש דומה לך / וגם נראה בוכה". אני לא חתול, חשבתי. / אבל ידעתי כי כשידך תרד מפני / היא תהיה רטובה. בזמן שהדובר כופר בחתוליותו, החתול עובר האנשה. שתי נקודות, עם או בלי קו ביניהן, מחוברות בסימטריה של דמעות.

החתול הוא הטאואיסט הנצחי, תלמיד הויפאסנה התמידי, מאסטר בלהיות נאמן לעצמו: גם באי הסדר הגדול ביותר / תמיד יימצא חתול / שלא שוכח / להיות / / חתול. והודות לנאמנותו לטבעו הוא גם מורה וגם חידה (בשיר אחר בהמשך אותו מחזור): חתול הוא חִידַתָּמִיד / גם אם וגם אם לא / לובש דמות ספינקס. / ברגלים נפוחות בסוף היום / גם הוא וגם אנחנו, / נוותר על פתרון חידה / תמורת ליטוף.

בשיר "תמיד יש שם חתול" מגלה הדובר חתול אנציקלופדי (שחש את העולם בקצה שפמו, חוטמו וזנבו), ומספר לבת זוגו בהתרגשות (משתמעת) שלמעשה היא היא (!) החתול: את בקצותיך / חתול.

בשיר שעוסק בהשתאות בעת מפגש ראשון בין ילד לחתול הוא כותב: …יש בי פחד / שאקלקל / שהחתול ישרוט, שלא אדע, שלא אהיה / מספיק… / אני זוחל לקראתך, אעשה מיאו ואתה / ילד צחק. על אבא / כמו חתול, אבל רק בקצת. נותרת התהייה אם זה החתול הפנימי שעלול להכזיב או שמא חתול בשר ודם ופרווה. ואולי חד הם.

 

קרקע יציבה 

חלק מהשירים עוסקים בקפיצות ונפילות, כמו גם בדרך אל הקרקע. השיר "פחד גבהים" מתאר את אחת הפנטזיות התמימות ביותר לקפוץ עד השמיים. מגיל צעיר / כל פעם כשקפצתי באוויר / התאכזבתי מחדש / עם המגע בקרקע יציבה. תפקיד הקרקע מואר מעט בשיר "נעורים": כל פעם שסוס דוהר  / האדמה נזכרת / שהיא שם / כדי שהוא יוכל להמשיך הלאה – / פרא נצחי.

בשיר "איש קופץ מבנין" מספיק הדובר לעשות חשבון נפש אקלקטי, כמעט מתיש, על גבול הפרעת הקשב בדרכו אל הקרקע. נפילתו מהקומה ה-121 לא תגיע לעולם אל סופה, כך לפחות נדמה לאורך השיר. סוף השיר כך: …בחמישית הוא מתחיל לבכות חרישית / עד הקומה הראשונה / ושם כלום ממש / ורגע אחר כך / עוד פחות. האם הוא פוגש קרקע יציבה עם הגיעו לקרקע? ובעצם – יציבה עבור מי? אפסות התחושה שלו עשויה לרמז שאולי הצליח לרמות גם את האקסיומה הזו. האם יש חתול שיכול לרמות את הפיזיקה של נפילה מכזה גובה?

עוד באותו נושא, בשיר "וריאציות רביקוביטשיות" (או שמא ברקליאניות?) – אם משורר נופל מהגג באמצע הלילה / אפילו ניוטון כולו אינו יכול למפלתו, / אבל אם חתול נופל מהגג באמצע הלילה / רק גינסברג יכול לו ליללתו. בעוד שהמשורר האנושי כפוף לפיזיקה של הנפילה החופשית כפי שנוסחה על ידי ניוטון, הרי שעל החתול, על תשע נשמותיו וארבע רגליו, חלים לכאורה חוקים אחרים. האם החתול הופך להיות משורר? הייתכן שהחתול נוהם או מיילל את יללתו של גינסברג הנביא, שואל השאלות, פותח המעגלים, משורר בודהא – כפי שהוא מכונה בהקדשה בהמשך הספר? ואולי זה להפך? אולי גינסברג מיילל את יללת החתול (כמו בשיר אחר בספר על הפילוסוף ג'ואנג דזה, שקם משנתו והתקשה להחליט אם הוא חלם שהוא פרפר או שהוא למעשה פרפר שחולם שהוא ג'ואנג דזה. השיר מסתיים ב-ואולי היה זה חתול…). חִידַתָּמִיד.

 

על פרפרים ועל בתים

כך מתוך השיר לגינסברג שמתאר מפגש ספק אמיתי ספק מדומיין בין משורר צעיר למאסטר מת: …מזקנך פרחו פרפרים שקופים… / …אתה רק חייכת / כי נזכרת / וענית / לכל העולם כולו: // נו מור פלאוורס אין דה סאמר פילדס [מתוך "קדיש" – יצירה שכתב גינסברג לזכר אמו – נ.נ.] // אני בכיתי.

GINS

בשיר אחר – "אבל", שהוא מעין שיר מחאה כנגד הפרספקטיבה האנושית, מתואר מותם של שני בני זוג: הוא התמוטט יום אחד בגינה / היא דעכה אחריו כמו פרח / באגרטל… / … אנחנו מדמיינים את הבית שלהם: / הספרים עם ההקדשות, הזיכרונות / והחלומות מפורקים ומחולקים, / והבית הופך מבית לנכס / ואיננו. טרנספורמציית הבית מ-"בית" לרכוש בר-חלוקה, היא אחד המכבשים הרגשיים החזקים ביותר כאן, ביייחוד בגלל שורת סיום הבית – ואיננו.

וכך מסתיים השיר: אבל אנחנו לא / אפילו לא בדל / מחשבה / על החתול. האם זו חיית בית שזה עתה איבדה את הוריה המאמצים ואת ביתה, או שמא הדובר הוא החתול, שממלמל קדיש יתום? השיר חושף את נקודת העיוורון האנושית, תוך השמטה של פועל בבית האחרון (מה אנחנו לא – מקדישים? חושבים?). הבית הוסב לרכוש ואיננו, האמפתיה נעדרת, הפועל – נגרע.

BAIT2

 

לראות את הדברים כהווייתם

בנוסף לתפקידו בהצגת חידות ובחשיפת נקודות עיוורון, הספר הוא לעיתים תרגול בראיית הדברים כהווייתם. בשיר "מבט נוסף" אומר צד שלישי על סנאי כי הוא …סתם חולדה במעיל פרווה. הדובר מביט במראה ורואה את עצמו דרך אותם משקפיים –גבר לא מגולח שבוהה בסנאי. כשהדובר מתבונן בבנו בשיר "שפת הציפורים" הוא מתאר אותו כך: בני מדבר בשפה סודית / עם ציפור שיר / בלתי נראית / שמעופפת בחלל החדר. / הייתי רוצה לראות אותה / אבל מהגובה שלי / רואים רק תקרה / וגור אדם ששר / בלי כנפיים. מעבר למבט מלא הרוך על עולמו הפנימי של הילד, אפשר לראות כאן שתי נקודות מבט, שתי דרכים לראות את העולם כהווייתו. האם קו מחבר בין שתי הנקודות? אולי ציפור.

TSHU

 

כאבי ראש, חתולים וציורים

בחירת שיר ראשון ואחרון בספר היא כמעט הסכם בלתי כתוב עם הקורא. שירים אלה עשויים להיות מפתח, לפחות חלקי, לקריאת הספר או תקציר המנהלים שלו. אלה אקורדים שיכולים להדהד פנימה והחוצה.

"כאבי ראש" הוא השיר שפותח את הספר: אני מצייר / מהראש / כולם שואלים איך / מהראש. / כמו צלליות / של אנשים מתים / מהראש.

וזה שיר ללא שם שסוגר את הספר: ואז הם שואלים / איפה הראש שלך / איפה השכל / יש שם משהו מתחת לתלתלים / ואתה יודע / שמה שיש שמה / לא מעניין אף אחד / ואתה יודע / שעדיף לעמוד על הראש / לעצום עיניים / לנשום עמוק / ולהיעלם.

כשקראתי את שני השירים ברצף גיליתי שהם לכאורה שני חלקים של אותו שיר. הציורים – מהראש, אבל איפה הראש, נשאל הדובר, שמעדיף לעמוד על הראש ולהיעלם במחווה לחתול המפורסם של קרול. היריעה קצרה מלדון לעומק בשאלה מה פירוש של ציור כמו צלליות של אנשים מתים. האם זו כתיבה מתוך ענווה? האם זו כתיבה תחת כובד משקלם? אולי וריאציה על "מתים מבפנים"? (ע"ע המושג והתערוכה מ-2014 בניצוחה של האוצרת הדס רשף).

עשרות האיורים שמלווים את הספר משמשים בו קצת כמו חתול בעצמם (בין אם הם איור של חתול, אישה, פרפר, ציפור או ילד). הם משתלטים על השטח החביב עליהם (מפינת עמוד ועד כפולה) ונותנים קונטרה לטקסט (שאינו נוטה להתפרע על הדף), מתוקף היותם אלמנט גרפי חצוף.

באיורים של צלגוב יש תנועה של קוים, תנועה מתמדת, גם כשהם מתארים סצנה סטטית. הם משתלבים נהדר בהגמשה החתולית של האקסיומות מראשית הספר ועד סופו.

 

משהו קטן על המילים

השפה של צלגוב חפה מקישוטים שמכבידים על הטקסט. הוא עשוי להתהדר רגעית בהלחם בסיסים אבידני, או במשחק מילים מזדמן נטול תקינות פוליטית מזויפת (פּוּאֶרְטוֹ-רֵיקָנית בשיר "סמבטיון ריבר פינת לבי-מערב"), אבל בסך הכל – הוא (כמעט) מינימליסט. קוים טקסטואליים נקיים, לפעמים סנט-אכזופריים, לפעמים עם רגלים, לפעמים בלי עין, ובכל זאת – חתול.

GACH

פורסם בקטגוריה סקירת ספר | תגובה אחת