אני אתרגם את השירים שלכם לאנגלית

אם יש לכם שיר בעברית, ואתם מעוניינים לכתוב אותו מחדש באנגלית – הגעתם למקום הנכון. שמי נדבי נוקד, ואני מציע שירותי תרגום ייחודיים:

  1. תרגום פזמונים ושירים מולחנים מעברית לאנגלית
  2. תרגום שירה מעברית לאנגלית 

אם אתם משוררים, פזמונאים, סינגר-סונגרייטרים, אמנים מבצעים, מלחינים, בעלי לייבל או אנשים פרטיים שמפיקים אירוע או טקס וזקוקים לגרסה אנגלית לשיר קיים – המשיכו לקרוא.

אם אתם מחפשים תרגום שירים לאנגלית או לעברית, או רוצים להעשיר את רפרטואר השירים שלכם - הגעתם למקום הנכון. קוראים לי נדבי נוקד ואני כותב ומתרגם שירים עבור אמנים. מוזמנים לטייל באתר, להתרשם בעצמכם וליצור קשר

השירים שלכם יכולים להגיע לאוהבי מוזיקה ברחבי העולם. כאן תוכלו לתרגם אותם לאנגלית ולצאת לדרך

 

מי צריך שיתרגמו שיר שלו לאנגלית?

כל אמן שהשירים שלו בעברית, והוא רוצה להגיע לצרכני מוזיקה ברחבי העולם, יכול להפיק תועלת מכך שהרפרטואר שלו ידבר אנגלית. אם היום אתם כותבים או מבצעים שירים בעברית, ואתם שוקלים להרחיב את קהל היעד, אנגלית היא אפשרות מעניינת. אני לוקח את השירים שלכם ומתרגם אותם לאנגלית, באופן שיושב על הביט ושומר על המהות והאווירה של השיר המקורי. שיר מתורגם לאנגלית צריך להרגיש כאילו הוא מראש נכתב באנגלית – ואת זה אני יודע לעשות.

 

בונים רפרטואר? יש כאן שירים מקוריים

אמנים מבצעים מוזמנים להעיף מבט ברפרטואר השירים שכתבתי והלחנתי באנגלית ובעברית. אם כבר יש לכם לחן ואתם זקוקים למילים – דברו איתי. אני כותב מילים באנגלית או בעברית לצלילי כל מנגינה.

 

נוסח עברי לשירים לועזיים

בנוסף לשירות הייחודי לתרגום שירים מעברית לאנגלית, אני כותב גם נוסח עברי לשירים לועזיים. מוזמנים להעיף מבט ברפרטואר התרגומים לעברית, ולפנות אלי אם אתם זקוקים לתרגום לעברית לצרכים מוזיקליים מקצועיים.

 

מה תמצאו באתר הזה?

כאו אני מפרסם שירים שתרגמתי לאנגלית או לעברית לצד שירים שלי. מוזמנים להשתמש בתפריט האתר על מנת להעיף מבט בשירים.

 

מי אני בעצם? קצת עלי

אני כותב ומתרגם ישראלי (ובנוסף גם אבא, עיתונאי טכנולוגיה ועורך ראשי בדימוס, בשנים האחרונות – מנהל שיווק ומנהל פרויקטים). מוזמנים לקרוא מה כותבים עלי זמרים, משוררים, סינגר-סונגרייטרים, עיתונאים ושדרני רדיו – ממש כאן.

 

contactPNG

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה פוסטים בנושאי מוזיקה | עם התגים , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

שירים בנושא תרגום

MOTTO

כמתרגם וכצרכן תרבות אני חושב שאי אפשר להפריז בחשיבותו של תרגום טוב. כמתרגם שהוא גם משורר אני משלב לפעמים את שתי אהבותיי וכותב שירים על תרגום ועל מתרגמים. כאן אני מפרסם אוסף שירים שנכתבו בהשראת תהליך התרגום ובהשראת קהילת המתרגמים.

***

תּוֹבָנָה

אֲנִי מְתַרְגֵּם כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִכְתֹּב שִׁירִים שֶׁל אֲחֵרִים

***

לָרִאשׁוֹנָה

תַּרְגּוּם
מְאַפְשֵׁר לִקְרֹא לָרִאשׁוֹנָה
שִׁיר שֶׁנִּקְרָא בַּשֵּׁנִית

***

תַּרְגּוּם (בעקבות "שירה" / חזי לסקלי)

גַּם תַּרְגּוּם חַיָּב לַעֲמֹד וּלְדַבֵּר
הוּא אֵינוֹ יָכוֹל
לְהִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי מְכוֹנַת כְּבִיסָה
שֶׁל מִלִּים וּמַשְׁמָעוּת
בְּטַעֲנָה שֶׁהוּא רַק תַּרְגּוּם
הוּא חַיָּב לְהִשְׁתּוֹרֵר
כְּאִלּוּ לְפָנָיו לֹא נִכְתַּב דָּבָר
הוּא חַיָּב לְהַאֲמִין שֶׁהוּא מָקוֹר
וּמְקוֹרִי
וְאִם הוּא רוֹצֶה
הוּא יָכֹל לְהִגָּזֵר
וּלְהִדָּבֵק לַזְּמַן
וּלְהִדָּבֵר עִם הַמָּקוֹם
וּלְהִזְדַּמְזֵם בְּסֻלָּמוֹת חֲדָשִׁים
וּלְכַנֵּס לְתוֹכוֹ פִּסּוֹת עוֹלָם שֶׁלֹּא הָיוּ קַיָּמוֹת קֹדֶם
וּלְהַטּוֹת נְהָרוֹת
וְלַעֲטוֹת נְעוּרִים
וּלְשַׁיֵּף הָרִים
וּלְהָפִיק צְלִילִים שֶׁאֵינָם רַק הֵדִים וּצְלָלִים
וּלְנַכֵּשׁ עַצְלָנוּת וְשַׁמְרָנוּת
כִּי
אָסוּר, אָסוּר, אָסוּר לוֹ
לְהִתְנַהֵג יָפֶה מִדַּי
וְלִשְׁמֹר אֱמוּנִים רַק לְשֵׁם שְׁמִירַת הָאֱמוּנִים
אִם כְּבָר
עָלָיו לִהְיוֹת נֶאֱמָן לְעַצְמוֹ
בְּכָךְ שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱמָן
לַמִּלָּה
לַמּוּזִיקָה שֶׁל הַמִּלָּה
וְלָאֱנוֹשׁוּת הַחֲדָשָׁה, שֶׁהוּא פּוֹגֵשׁ בַּשָּׂפָה הַחֲדָשָׁה
וְיִתָּכֵן שֶׁהוּא יַחְלִיף בַּדֶּרֶךְ
כְּלֵי תַּחְבּוּרָה
וְכִוּוּנֵי נְסִיעָה
וּבִגְדֵי טֶקֶס
וִישַׁנֶּה אֶת מִינוֹ וְאֶת מִגְדָּרוֹ
וְיָמִיר אֶת דָּתוֹ וְאֶת כַּסְפּוֹ
וְיֵצֵא לָעוֹלָם חֲסַר כֹּל
כְּדֵי לִמְצֹא דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה לַחֲלוּטִין
לוֹמַר אֶת עַצְמוֹ לָרִאשׁוֹנָה
וְהוּא יָכֹל גַּם לַעֲבֹר טֶלֶפּוֹרְטַצְיָה
הִתְעַתְּקוּת דֶּרֶךְ מִנְסָרָה
וּלְהִתְרַסֵּק לְמִסְפָּר אַקְרָאִי שֶׁל רְסִיסִים
וּלְהִתְנַסֵּר בִּידֵי מְשׁוֹרְרִים
וְלִסְפֹּג קְלִיעֵי רוֹבֵה צַיָּדִים
כְּדֵי לְהִתְקַנְפֵט בַּעֲנַן אוֹתִיּוֹת מְעֻרְבָּל
אוֹ לְהִתְחַקּוֹת אַחַר מַסְלוּלָן הַלִּירִי שֶׁל חִפּוּשִׁיּוֹת עֵץ
אוֹ לְהִסְתַּחְרֵר n סְפוֹר פְּעָמִים בִּמְכוֹנָה
אוֹ לְהֵרָקֵב בַּאֲגַרְטָל בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה
עַד שֶׁיִּדְלֶה מֵעַצְמוֹ מַהֻיּוֹת חֲדָשׁוֹת.
תַּרְגּוּם הוּא קֹדֶשׁ שֶׁמֵּעֵבֶר לַכְּתָב
הוּא מְכוֹנַת הַזְּמַן
וְהַחֲלָלִית שֶׁל הַשִּׁיר
הוּא צִיר הַהִתְפַּתְּחוּת שֶׁל חַיָּיו

***

רִקְמָה

אָסוּר לִמְתַרְגֵּם לִהְיוֹת חֲסַר פְּנִיּוֹת
אִם הוּא כְּבָר שׁוֹאֵל מִלִּים
שֶׁיֹּאמְרוּ מִלִּים מִשֶּׁלָּהֶן
גַּם אִם
נוֹעֲדוּ לְזוּג
עֵינַיִם
אוֹ פָּחוֹת
כְּתוּבוֹת
בִּדְיוֹ סְתָרִים
מָחוּק לְיַד תֶּפֶר צְדָדִי
עַל בֶּגֶד גּוּף

***

בֵּין הַשָּׂפוֹת

אֵין מִלִּים זֵהוֹת
אֵין זֶהוּת מִלִּים
אֲבָל בַּדֶּרֶךְ מִוַּורְד וּוֶרֶד
אֶל רוֹסָה וְרוֹז
בַּמַּגָּע בֵּין הַשָּׂפוֹת
מַשֶּׁהוּ מֵהַגִּבְעוֹל נִשְׁמַר
מַשֶּׁהוּ בַּטֶּבַע
מַשֶּׁהוּ בַּצֶּבַע
עָמֹק
עָמֹק בִּפְנִים
נִשְׁאַר

***

אִם תֵּלֵךְ לִמְצֹא חָרוּז לְ-Path

רוּדִיאַרְד קִיפְּלִינְג
לוֹרְד בַּיְירוֹן וְיִיטְס
גַּם קִילְמֵר
וְקָרוֹל
וּפּוֹ וְג'וֹן קִיטְס
סָבְלוּ מֵהַ-path
שֶׁמִּתְחָרֵז רַק עִם wrath
בְּקֹשִׁי עִם hath
רָצוּי לֹא עִם bath
חוֹרְזֵי הַקִּצִּין מְחַשְּׁבִים aftermath
מֵרֵאשִׁית הָאַנְגְּלִית וְעַד סוֹף Megadeth

***

רְוָחִים

אֲנִי רוֹצֶהשֶׁלֹּא יִהְיוּ רְוָחִיםבֵּין
הַמִּלִּים וּבֵין שָׂפָהלְשָׂפָה
וּבֵיןלָשׁוֹן לְלָשׁוֹן
כְּמוֹשֶׁאֲנַחְנוּ

לִפְעָמִים

***

אוֹדָה לִמְתַרְגְּמִים

מְגַלֵּי אֲרָצוֹת
מְנַתְּחוֹת נֶחְרָצוֹת
גּוֹאֲלֵי הַגְּוִילִים
צַיָּדוֹת הַמִּלִּים
פַּרְשָׁנֵי הַשִּׁירִים
וּבוֹנוֹת הַקְּשָׁרִים
מְנִיחֵי הַגְּשָׁרִים
וְחוֹשְׂפוֹת הַטְּמִירִים
בֵּין דְּלָתוֹת נִזְעָפוֹת
מַקְלִידִים טוֹפְפוֹת
אֶת בְּלִילַת הַשָּׂפוֹת
מְהַדְּרִים תּוֹעָפוֹת
בַּלֵּילוֹת
בַּיָּמִים
מְרַגְּלוֹת בַּכְּרָמִים
וְשָׁבוֹת עִם בְּשׂוֹרָה
מְבֹאֶרֶת, כְּשֵׁרָה
בְּעִבְרִית מָסוֹרָה
נִפְלָאָה וּבָרָה
הֵן בּוֹרְאוֹת
הֵם טוֹוִים
בְּמַטֵּה אֲהָבִים
לְעִתִּים בִּקְרִיצָה
יְצִירָה חֲדָשָׁה
אַמִּיצָה

***

צְרוֹר הַסְּפָרִים

אַתְּ יוֹדַעַת
גַּם מְתַרְגְּמִים מֵתִים
לֹא מִקֹּטֶן הַפוֹנְט בְּדַף קְרֶדִיטִים
לֹא מִדְּחַק הַשְּׁלִיחָה אוֹ קִנְאַת עֲמִיתִים
לֹא מִכָּךְ שֶׁהַתַּשְׁלוּם הוּא גּוֹדוֹ
אוֹ שֶׁהַצֶּ'ק פֵּרוּרִים
הֵם הַשַּׁעַר
אֲבָל לָרֹב כֹּה שְׁקוּפִים וְזָרִים. גַּם מִזֶּה לֹא מֵתִים

לִפְעָמִים הֵם נֶעֱלָמִים סְתָם כָּךְ
לִפְנֵי שֶׁהַמַּדָּף מִתְמַלֵּא.
תְּהֵא מִלָּתָם צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַסְּפָרִים

פורסם בקטגוריה Uncategorized, שירים | כתיבת תגובה

קריאה בספר "גם החתול | שִׁיר-בּוּטִים" / ערן צלגוב

אינני מבקר שירה, ולכן פוסט זה מתאר חוויית קריאה אישית בספר "גם החתול שִׁיר-בּוּטִים (2016, פרדס הוצאה לאור) מאת ערן צלגוב (משורר, מתרגם, עורך ועוד) שזה ספרו השני. קיוויתי שאדע קצת יותר על חתולים פואטיים בסיום הקריאה מאשר ידעתי בראשיתה. אם הבנתי נכון, לא בטוח שאפשר, ואולי להפך.

HATUL

"כבר 9000 שנה, סיפרו לי, נמשכת מערכת היחסים בין האדם לחתול. 9000 שנה של השמדת ספות, קיא רנדומאלי ושיאצו ציפורניים. אנחנו לא אורגניזם לומד" (איתמר שאלתיאל, פוסט בפייסבוק מ-5.6.17)

"חתולים הם החתולים הכי חתולים בעולם" (אריק שגב, פוסט בפייסבוק מ-22.5.18)

 

אקסיומות

בשיר שנושא את הכותרת "פתיחה" כותב צלגוב כך:

PTIHA

יתכן שהחתול בשיר מגמיש, שלא לומר שובר, את האקסיומה הבסיסית ביותר שעליה מושתתת הנדסת המישור. האם החתול הוא גורם משבש? האם הוא פועל על פי חוקים ואקסיומות משלו? ואולי הוא רוצה פשוט לישון במקום החביב עליו – כדרכם של חתולים – ושום חוק טבע או אדם לא יוכל להניא אותו מכך?

קשה לקרוא את השיר הזה באופן שמנותק מז'אנר בדיחות ה-"וחתול" ("למה חתול?") ומהתרבות הדיגיטלית שהתפתחה סביב חתולים בעולם ובישראל (ע"ע גם אפשר ללטף את החתול שלך? ועוד). רגל אחת של השיר נטועה בשנת 285 לפנה"ס, בעוד שהשנייה היא שפתם ותרבותם של אלה שנולדו לפני תום האלף השני (או אולי זלגו קלות לשלישי).

הרחבה לרעיון החתול כישות שאינה מצייתת לחוקי הגיאומטריה האוקלידית ניתן למצוא ב"שיר רק ליודעי ח"ן": אין כבר שמש / אפילו קו אין / לא דרך שני חתולים. החתולים, אם כן, הופכים להיות הנקודות במישור – גם אם הם נטולי קו שיחבר ביניהם. ובהמשך: בין השורות / כמו בין הקווים / אהבה גמישה ומנומרת – / מייללת. נדמה שהקורא אינו סתם מוזמן "לקרוא בין השורות" (שזה אולי ה"לחשוב מחוץ לקופסה" הסטנדרטי של עולם הספרות), אלא להכיר בכך שיש מהות מופשטת אך כמעט מוחשית בין הקווים החסרים שמחברים בין הנקודות שהן כאמור – חתול.

 

מי בעצם חתול?

בשיר ללא שם שמסתיים כך – מאחור, רואים / שאתה בעצם / תמיד היית / חתול, מספר הדובר על עצמו מפי אישה שמתפקדת כמראה. בשיר נוסף מתואר הנרקיס שרוצה לחזות בבואתו, מתכופף ורואה – חתול.

בו זמנית, בחלק מהשירים הדובר מתנער ממטאפורת החתול שדבקה בו, לפחות חלקית. כך למשל בשיר "על חשיבותה של רצינות": "חתולים בוכים," שאלת. / "לא יודע," עניתי. / כי החתול הזה ממש דומה לך / וגם נראה בוכה". אני לא חתול, חשבתי. / אבל ידעתי כי כשידך תרד מפני / היא תהיה רטובה. בזמן שהדובר כופר בחתוליותו, החתול עובר האנשה. שתי נקודות, עם או בלי קו ביניהן, מחוברות בסימטריה של דמעות.

החתול הוא הטאואיסט הנצחי, תלמיד הויפאסנה התמידי, מאסטר בלהיות נאמן לעצמו: גם באי הסדר הגדול ביותר / תמיד יימצא חתול / שלא שוכח / להיות / / חתול. והודות לנאמנותו לטבעו הוא גם מורה וגם חידה (בשיר אחר בהמשך אותו מחזור): חתול הוא חִידַתָּמִיד / גם אם וגם אם לא / לובש דמות ספינקס. / ברגלים נפוחות בסוף היום / גם הוא וגם אנחנו, / נוותר על פתרון חידה / תמורת ליטוף.

בשיר "תמיד יש שם חתול" מגלה הדובר חתול אנציקלופדי (שחש את העולם בקצה שפמו, חוטמו וזנבו), ומספר לבת זוגו בהתרגשות (משתמעת) שלמעשה היא היא (!) החתול: את בקצותיך / חתול.

בשיר שעוסק בהשתאות בעת מפגש ראשון בין ילד לחתול הוא כותב: …יש בי פחד / שאקלקל / שהחתול ישרוט, שלא אדע, שלא אהיה / מספיק… / אני זוחל לקראתך, אעשה מיאו ואתה / ילד צחק. על אבא / כמו חתול, אבל רק בקצת. נותרת התהייה אם זה החתול הפנימי שעלול להכזיב או שמא חתול בשר ודם ופרווה. ואולי חד הם.

 

קרקע יציבה 

חלק מהשירים עוסקים בקפיצות ונפילות, כמו גם בדרך אל הקרקע. השיר "פחד גבהים" מתאר את אחת הפנטזיות התמימות ביותר לקפוץ עד השמיים. מגיל צעיר / כל פעם כשקפצתי באוויר / התאכזבתי מחדש / עם המגע בקרקע יציבה. תפקיד הקרקע מואר מעט בשיר "נעורים": כל פעם שסוס דוהר  / האדמה נזכרת / שהיא שם / כדי שהוא יוכל להמשיך הלאה – / פרא נצחי.

בשיר "איש קופץ מבנין" מספיק הדובר לעשות חשבון נפש אקלקטי, כמעט מתיש, על גבול הפרעת הקשב בדרכו אל הקרקע. נפילתו מהקומה ה-121 לא תגיע לעולם אל סופה, כך לפחות נדמה לאורך השיר. סוף השיר כך: …בחמישית הוא מתחיל לבכות חרישית / עד הקומה הראשונה / ושם כלום ממש / ורגע אחר כך / עוד פחות. האם הוא פוגש קרקע יציבה עם הגיעו לקרקע? ובעצם – יציבה עבור מי? אפסות התחושה שלו עשויה לרמז שאולי הצליח לרמות גם את האקסיומה הזו. האם יש חתול שיכול לרמות את הפיזיקה של נפילה מכזה גובה?

עוד באותו נושא, בשיר "וריאציות רביקוביטשיות" (או שמא ברקליאניות?) – אם משורר נופל מהגג באמצע הלילה / אפילו ניוטון כולו אינו יכול למפלתו, / אבל אם חתול נופל מהגג באמצע הלילה / רק גינסברג יכול לו ליללתו. בעוד שהמשורר האנושי כפוף לפיזיקה של הנפילה החופשית כפי שנוסחה על ידי ניוטון, הרי שעל החתול, על תשע נשמותיו וארבע רגליו, חלים לכאורה חוקים אחרים. האם החתול הופך להיות משורר? הייתכן שהחתול נוהם או מיילל את יללתו של גינסברג הנביא, שואל השאלות, פותח המעגלים, משורר בודהא – כפי שהוא מכונה בהקדשה בהמשך הספר? ואולי זה להפך? אולי גינסברג מיילל את יללת החתול (כמו בשיר אחר בספר על הפילוסוף ג'ואנג דזה, שקם משנתו והתקשה להחליט אם הוא חלם שהוא פרפר או שהוא למעשה פרפר שחולם שהוא ג'ואנג דזה. השיר מסתיים ב-ואולי היה זה חתול…). חִידַתָּמִיד.

 

על פרפרים ועל בתים

כך מתוך השיר לגינסברג שמתאר מפגש ספק אמיתי ספק מדומיין בין משורר צעיר למאסטר מת: …מזקנך פרחו פרפרים שקופים… / …אתה רק חייכת / כי נזכרת / וענית / לכל העולם כולו: // נו מור פלאוורס אין דה סאמר פילדס [מתוך "קדיש" – יצירה שכתב גינסברג לזכר אמו – נ.נ.] // אני בכיתי.

GINS

בשיר אחר – "אבל", שהוא מעין שיר מחאה כנגד הפרספקטיבה האנושית, מתואר מותם של שני בני זוג: הוא התמוטט יום אחד בגינה / היא דעכה אחריו כמו פרח / באגרטל… / … אנחנו מדמיינים את הבית שלהם: / הספרים עם ההקדשות, הזיכרונות / והחלומות מפורקים ומחולקים, / והבית הופך מבית לנכס / ואיננו. טרנספורמציית הבית מ-"בית" לרכוש בר-חלוקה, היא אחד המכבשים הרגשיים החזקים ביותר כאן, ביייחוד בגלל שורת סיום הבית – ואיננו.

וכך מסתיים השיר: אבל אנחנו לא / אפילו לא בדל / מחשבה / על החתול. האם זו חיית בית שזה עתה איבדה את הוריה המאמצים ואת ביתה, או שמא הדובר הוא החתול, שממלמל קדיש יתום? השיר חושף את נקודת העיוורון האנושית, תוך השמטה של פועל בבית האחרון (מה אנחנו לא – מקדישים? חושבים?). הבית הוסב לרכוש ואיננו, האמפתיה נעדרת, הפועל – נגרע.

BAIT2

 

לראות את הדברים כהווייתם

בנוסף לתפקידו בהצגת חידות ובחשיפת נקודות עיוורון, הספר הוא לעיתים תרגול בראיית הדברים כהווייתם. בשיר "מבט נוסף" אומר צד שלישי על סנאי כי הוא …סתם חולדה במעיל פרווה. הדובר מביט במראה ורואה את עצמו דרך אותם משקפיים –גבר לא מגולח שבוהה בסנאי. כשהדובר מתבונן בבנו בשיר "שפת הציפורים" הוא מתאר אותו כך: בני מדבר בשפה סודית / עם ציפור שיר / בלתי נראית / שמעופפת בחלל החדר. / הייתי רוצה לראות אותה / אבל מהגובה שלי / רואים רק תקרה / וגור אדם ששר / בלי כנפיים. מעבר למבט מלא הרוך על עולמו הפנימי של הילד, אפשר לראות כאן שתי נקודות מבט, שתי דרכים לראות את העולם כהווייתו. האם קו מחבר בין שתי הנקודות? אולי ציפור.

TSHU

 

כאבי ראש, חתולים וציורים

בחירת שיר ראשון ואחרון בספר היא כמעט הסכם בלתי כתוב עם הקורא. שירים אלה עשויים להיות מפתח, לפחות חלקי, לקריאת הספר או תקציר המנהלים שלו. אלה אקורדים שיכולים להדהד פנימה והחוצה.

"כאבי ראש" הוא השיר שפותח את הספר: אני מצייר / מהראש / כולם שואלים איך / מהראש. / כמו צלליות / של אנשים מתים / מהראש.

וזה שיר ללא שם שסוגר את הספר: ואז הם שואלים / איפה הראש שלך / איפה השכל / יש שם משהו מתחת לתלתלים / ואתה יודע / שמה שיש שמה / לא מעניין אף אחד / ואתה יודע / שעדיף לעמוד על הראש / לעצום עיניים / לנשום עמוק / ולהיעלם.

כשקראתי את שני השירים ברצף גיליתי שהם לכאורה שני חלקים של אותו שיר. הציורים – מהראש, אבל איפה הראש, נשאל הדובר, שמעדיף לעמוד על הראש ולהיעלם במחווה לחתול המפורסם של קרול. היריעה קצרה מלדון לעומק בשאלה מה פירוש של ציור כמו צלליות של אנשים מתים. האם זו כתיבה מתוך ענווה? האם זו כתיבה תחת כובד משקלם? אולי וריאציה על "מתים מבפנים"? (ע"ע המושג והתערוכה מ-2014 בניצוחה של האוצרת הדס רשף).

עשרות האיורים שמלווים את הספר משמשים בו קצת כמו חתול בעצמם (בין אם הם איור של חתול, אישה, פרפר, ציפור או ילד). הם משתלטים על השטח החביב עליהם (מפינת עמוד ועד כפולה) ונותנים קונטרה לטקסט (שאינו נוטה להתפרע על הדף), מתוקף היותם אלמנט גרפי חצוף.

באיורים של צלגוב יש תנועה של קוים, תנועה מתמדת, גם כשהם מתארים סצנה סטטית. הם משתלבים נהדר בהגמשה החתולית של האקסיומות מראשית הספר ועד סופו.

 

משהו קטן על המילים

השפה של צלגוב חפה מקישוטים שמכבידים על הטקסט. הוא עשוי להתהדר רגעית בהלחם בסיסים אבידני, או במשחק מילים מזדמן נטול תקינות פוליטית מזויפת (פּוּאֶרְטוֹ-רֵיקָנית בשיר "סמבטיון ריבר פינת לבי-מערב"), אבל בסך הכל – הוא (כמעט) מינימליסט. קוים טקסטואליים נקיים, לפעמים סנט-אכזופריים, לפעמים עם רגלים, לפעמים בלי עין, ובכל זאת – חתול.

GACH

פורסם בקטגוריה סקירת ספר | כתיבת תגובה

אֲנִי נִשְׁאָר לְבַד לִרְקֹד – Dancing on my Own / רובין

מאת רובין, נוסח עברי: נדבי נוקד

אוֹמְרִים שֶׁכְּבָר יֵשׁ לָךְ מִישֶׁהוּ
אָז מָה יֵשׁ בּוֹ שֶׁאֵין בִּי? מַשֶּׁהוּ?
שָׁחֹר בַּשָּׁמַיִם מֵעָלַי
אֵיפֹה שֶׁתִּהְיִי, הוּא יִצָּמֵד אֵלַיִךְ

כֵּן, זֶה מַמָּשׁ דֶּבִּילִי
חַיָּב לִרְאוֹת בִּשְׁתֵּי עֵינַי

אֲנִי בַּפִּנָּה ואַתְּ מִתְנַשֶּׁקֶת
אֲנִי מַמָּשׁ כָּאן, אַתְּ מְפַסְפֶסֶת
אִתּוֹ אַתְּ הוֹלֶכֶת
אַחֲרֵי שֶׁנָּתַתִּי אֶת הַכֹּל
אֲנִי נִשְׁאָר לְבַד לִרְקֹד

רוֹצֶה לִרְקֹד עַד מָחָר
זֶה מְפַגֵּר וּמְיֻתָּר
דּוֹרֵךְ עַל זְכוּכִית נִשְׁבֶּרֶת
אֲנִי מִסְתּוֹבֵב בְּסֶרֶט
כָּל כָּךְ קְרוֹבָה
וּרְחוֹקָה
אוֹרוֹת עוֹלִים
פִּתְאוֹם דְּמָמָה
אֲנִי עוֹד שָׁם, אַתְּ לֹא רוֹאָה
בָּאתִי לְהַרְגִּישׁ פְּרֵדָה

אֲנִי בַּפִּנָּה ואַתְּ מִתְנַשֶּׁקֶת
אֲנִי מַמָּשׁ כָּאן, אַתְּ מְפַסְפֶסֶת
אִתּוֹ אַתְּ הוֹלֶכֶת
אַחֲרֵי שֶׁנָּתַתִּי אֶת הַכֹּל
אֲנִי נִשְׁאָר לְבַד לִרְקֹד

פורסם בקטגוריה תרגום לעברית | כתיבת תגובה

אור וירושלים – Light and Jerusalem / יוסף שריג

תרגמתי את השיר "אור וירושלים" עבור הסרט "המוזיאון" מאת רן טל (בהפקת איילת קייט ואמיר הראל, עורכת: נילי פלר). הסרט הוקרן בהקרנת בכורה במהלך פסטיבל הקולנוע ירושלים (בחודש יולי 2017).

MUZ

Light and Jerusalem

The silence falls again when evening skies are dusking
like birds of prey that glide above the deep, the soil
The setting sun now meets the flaming sword, it's basking
caressing mountain tops, the towers and the walls

I saw a city embracing light
and it is rising in all the rainbow colors
and it is playing my soul's harp, to my delight
I saw a city embracing light

And now the shadow crawls its way from distant pine hills
The masqueraded lover nears the city's yards
It faces twinkling eyes, so many and so light filled
In sudden awe they open wide, so clear, so bright

…I saw a city embracing light

Amidst the silence of the final watch – it's breathing
Last pieces of the velvet heaven fade to white
Its golden dome is dawning and the darkness – leaving
when it's caressed by warmness of the newborn light

…I saw a city embracing light

פורסם בקטגוריה תרגום לאנגלית | כתיבת תגובה

נוסח עברי ל-Skin מאת Rag'n'Bone Man

מילים ולחן: רורי צ'ארלס גראהם, תרגום לעברית: נדבי נוקד

כְּשֶׁנִּשְׁמַע הַקּוֹל, כְּשֶׁקִּיר מָט לִפֹּל
רַק חָשַׁבְתִּי עָלַיִךְ
עָלַיִךְ

כְּשֶׁעוֹרִי יִקְמוֹל, כְּשֶׁיִּהְיֶה כְּפוֹר בַּכֹּל
אֶחְשֹׁב רַק עָלַיִךְ
עָלַיִךְ

בְּמֶרְחַק שְׁנִיָּה, חֵץ בָּעֲלָטָה
בְּאֵין אוֹנִים, נִכְנַע
רָצוּעַ לַמְּזוּזָה

יָדַיִךְ אוֹחֲזוֹת, שְׂפָתַיִךְ מֻרְעָלוֹת
רַק כְּשֶׁזֶּה חוֹלֵף
מַכּוֹת בִּי הַשְּׁתִיקוֹת

זוֹ אָהֲבָה כִּמְעַט, אָהֲבָה כִּמְעַט

פורסם בקטגוריה תרגום לעברית | עם התגים | כתיבת תגובה

נוסח עברי ל-Sigh no more, ladies, sigh no more מאת שייקספיר

מילים: שייקספיר, מתוך המחזה "מהומה רבה על לא דבר", תרגום לעברית: נדבי נוקד

ביצוע קולנועי:

חלאס לבכות, נשים, חלאס לבכות
גברים תמיד יהיו זבל
נעלמים בלי לחכות
לשווא גורמים רק סבל

אל תמררו, רק שחררו
הרימו בסבבה
קול אנחה, ייבוב מרוט
יוחלף במסיבמבה

חלאס שירים, נשים, חלאס שירים
של לב שבור ועצב
תעתועי הגברברים –
מאז נולד הקצב

אל תמררו, רק שחררו
הרימו בסבבה
קול אנחה, ייבוב מרוט
יוחלף במסיבמבה

פורסם בקטגוריה תרגום לעברית | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

לילה – Layla / אריק קלפטון

מילים ולחן: אריק קלפטון, נוסח עברי: נדבי נוקד

מָה אִם בְּדִידוּת פִּתְאוֹם מַכָּה בָּךְ
וְאִישׁ לֹא מַמְתִּין כְּבָר לְצִדֵּךְ
אַתְּ בּוֹרַחַת זְמַן רַב כָּל כָּךְ
הַכֹּל בִּגְלַל גַּאֲוָתֵךְ

לַיְלָה
אֲנִי כְּבָר עַל בִּרְכַּי, לַיְלָה
אֶתְחַנֵּן אֵלַיִךְ, לַיְלָה
רַק הַרְגִּיעִי אֶת רוּחִי, אוּלַי

לְנַחֵם אוֹתָךְ – נִסִּיתִי
כְּשֶׁאָבִיךְ אִכְזֵב אוֹתָךְ
בְּטִפְּשׁוּתִי הִתְאַהַבְתִּי בָּךְ
אֶת עוֹלָמִי הָפַכְתְּ, הָפַכְתְּ לְשֶׁלָּךְ

לַיְלָה…

כְּדַאי לְהָפִיק אֶת הַמֵּיטָב
רֶגַע לִפְנֵי שֶׁזֶּה טֵרוּף
רַק אַל תֹּאמְרִי שֶׁזֶּה לֹא יֵלֵךְ
שֶׁאָהַבְתִּי לַשָּׁוְא, נַפְשִׁי בְּחֵרוּף

לַיְלָה…

פורסם בקטגוריה תרגום לעברית | עם התגים | כתיבת תגובה