שַׁעֲוָה דֵדָלוּסִית

מאת נדבי נוקד

הָיִיתִי חוֹלֵף עַל פְּנֵי בֵּיתָהּ בְּעֵת הַסִּיבוּב עִם הַכֶּלֶב
בְּהַקָּפוֹת גְּדוֹלוֹת
שֶׁמְּאִטּוֹת
מְאוֹד
עַד

עֲצִירָה כִּמְעַט מֻחְלֶטֶת

וּמַמְשִׁיכוֹת
עִם קֶצֶב פְּעִימוֹת מוּאָץ
וְשַׁעֲוָה דֵדָלוּסִית מְטַפְטֶפֶת

פוסט זה פורסם בקטגוריה שירים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה