ב-25.12.2019 הלכה לעולמה חברתי יעל ברק.

ב-27.5.2022 התפרסם בתרבות וספרות של הארץ השיר הזה, שאותו כתבתי לזכרה.

עבורי זה שיר קינה שאינו מסכים להיות שיר קינה, שיר פרידה שנכתב כשלא הסכמתי להיפרד.

סונטה לעלמה זהובת השיער / נדבי נוקד

אוֹמְרִים שֶׁסִּפּוּרֵךְ עַכְשָׁו חָתוּם,

שֶׁהֵעָדְרֵךְ סוֹתֵם אֶת הַגּוֹלֵל,

אֲבָל אֲנִי נוֹצֵר כָּל זִיק קָטוּם

לְבַל יִהְיֶה עָלַי מוֹתֵךְ הֶרְגֵּל.

פֻּלְחַן הַמָּוֶת? לֹא, כִּי אִם חַיִּים,

פֻּלְחַן חַיִּים שֶׁל זוֹ אֲשֶׁר הָלְכָה

בְּטֶרֶם עֵת, אֲנִי זוֹעֵק – הָיִית.

אֶת עֵרוּתִי מַגִּישׁ לָךְ כְּמִנְחָה –

לֹא אֵיךְ הָפַךְ חִיּוּךְ לְאֵפֶר דַּק,

לֹא אֵיךְ עֵינַיִם בּוֹעֲרוֹת כָּבוּ,

לֹא אֵיךְ זְהַב־שְׂעָרֵךְ הַתָּם נִמְחַק,

אֶלָּא אֵיךְ שְׁנַיִם פַּעַם אָהֲבוּ.

     שׁוּם יוֹם לֹא יִתְחַדֵּשׁ בְּשִׁיר הַלֵּל – 

     בִּמְקוֹם קִינָה אֶת שְׁמֵךְ עוֹד מִשְׁתַּעֵל.