נוסח עברי מאת נדבי נוקד

שֵׂעָר־מַלְאָךְ נוֹהֵר, שָׁבִיר,

טִירוֹת שֶׁל גְּלִידָה בָּאֲוִיר,

רַכֵּי נוֹצָה כְּמוֹ נוֹף בָּהִיר –

נִרְאוּ לִי עֲנָנִים.

.

אֲבָל עַכְשָׁו הֵם רַק חוֹסְמִים

תַּ'שֶׁמֶשׁ – וְיוֹרִים גְּשָׁמִים.

בַּתָּכְנִיּוֹת שֶׁלִּי פּוֹגְמִים,

סוֹגְרִים הָעֲנָנִים.

.

רָאִיתִי שְׁנֵי צִדֵּי עָנָן

מֵעַל, מִתַּחַת – וּמוּבָן

שֶׁכָּל עָנָן מוֹלִיךְ שׁוֹלָל.

אַנְ'לֹא מַכִּיר אוֹתָם בִּכְלָל.

.

לֵיל שָׁרָב, גַּלְגַּל עֲנָק

וְהָרִקּוּד בַּלֵּב נִדְלָק.

הָאַגָּדוֹת אֵינָן מִשְׂחָק –

כָּךְ גַּם הָאַהֲבָה.

.

עַכְשָׁו הַכֹּל קְצָת מִתְעַמְעֵם.

אַתְּ תַּעַזְבִי בִּצְחוֹק רוֹעֵם.

שִׁמְרִי עָלַיִךְ מִפְּנֵיהֶם,

שֶׁלֹּא יֵדְעוּ הַכֹּל.

.

מִשְּׁנֵי צִדֵּי הָאַהֲבָה –

לָתֵת, לָקַחַת, זֶה טִיבָהּ.

כָּל אַהֲבָה תּוֹלִיךְ שׁוֹלָל.

אַנְ'לֹא מַכִּיר אוֹתָהּ בִּכְלָל.

.

דֶּמַע, פַּחַד, גַּאֲוָה

וְהַצְהָרוֹת הָאַהֲבָה

וְכָל מוֹפְעֵי הָרַאֲוָה –

כָּךְ נִרְאוּ לִי הַחַיִּים.

.

עַכְשָׁו הַחֲבֵרִים אוֹמְרִים,

שֶׁהִשְׁתַּנּוּ אֶצְלִי דְּבָרִים.

קְצָת מֻפְסָדִים, קְצָת נִשְׂכָּרִים

מִלִּחְיוֹת אֶת הַחַיִּים.

.

מִשְּׁנֵי צִדֵּי תְּקוּפַת חַיִּים –

יְמֵי תִּקְוָה מוּל נְכָאִים,

חַיֵּינוּ מוֹלִיכִים שׁוֹלָל.

אַנְ'לֹא מַכִּיר אוֹתָם בִּכְלָל.

.

מִשְּׁנֵי צִדֵּי תְּקוּפַת חַיִּים –

מֵעַל, מִתַּחַת לַבְּקָעִים,

חַיֵּינוּ מוֹלִיכִים שׁוֹלָל.

אַנְ'לֹא מַכִּיר אוֹתָם בִּכְלָל.