ארכיון רשומות מאת: nadavinoked‏

מאת נדבי נוקד לוּ הֵקַצְתִּי בִּכְלוּב בַּבֹּקֶר, בָּעֶרֶב מִכְרֶה אֵין לָדַעַת גַּם בְּלִי הַרְעָלָה וּבְלִי תַּבְהֵלָה אוֹ בַּעַת גַּם אֲנִי הָיִיתִי מְאַבֵּד אֶת הַדַּחַף לָשִׁיר

מאת נדבי נוקד אֵיזֶה מַזָּל שֶׁ כָּל הַנְּהָרוֹת נֶחְצוּ וְכָל הַגְּדֵרוֹת נִפְרְצוּ וְכָל הָאֳנִיּוֹת הֶעְפִּילוּ וְכָל הַמַּסָּעוֹת מִן הַכְּפָר בַּמִּדְבָּר הוֹבִילוּ אֶת הוֹרֵי הוֹרֵינוּ מִיָּם וּמִקֶּדֶם אֶת שְׁנֵינוּ לְכָאן

מאת נדבי נוקד הִיא הֵקִימָה לְךָ מִקְדָּשׁ בֵּין מֵיתָרֶיהָ נוֹצֶרֶת צְלִיל וֶרֶד שֶׁנִּבְרָא בְּשַׁרְשֶׁרֶת פִּלְאֵי הַ–PL מְפַדֶּלֶת יְחֵפָה רוֹכֶבֶת עַל בִּיט בֵּין בָּתִּים שֶׁבָּנִיתָ לִפְנֵי יוֹם מוֹתְךָ לֹא הִכַּרְתָּ אוֹתָהּ הִיא אֲנִי מַאֲמִין בְּקוֹלְךָ, בִּדְמוּתְךָ

By Rachel, from Hebrew: Nadavi Noked Screams I've been screaming, despaired and in anguish in dire times of loss and distress became lovely medleys of words I could cherish My white book of poems, their rest Unveiled were the veils guarding … להמשיך לקרוא ←

מאת נדבי נוקד לֹא הַפַּעַם לֹא זִיַּפְתִּי אֲנִי פָּשׁוּט מְאַלְתֵּר גָּרוּעַ עַל בְּסִיס הַסְּטַנְדַּרְד