Category Archives: שירים

מאת נדבי נוקד סָבָתִי נֶאֶסְפָה אֶל אִמּוֹתֶיהָ בְּטִפְטוּף מוֹנוֹטוֹנִי שֶׁל מוֹרְפִין בַּחֲלוֹף רֹב הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים

מאת נדבי נוקד יֵשׁ הַרְמוֹנְיַת שִׁירָה עַל סֶלַע אָפֹר נְשִׁיקָה מַוְרִידָה זִכְרוֹן שִׁיר שֶׁשָּׁמַעְתִּי בַּדֶּרֶךְ, לִפְנֵי שָׁנִים בִּשְׁנֵי קוֹלוֹת וּשְׁלוֹשָׁה רְבָעִים וּפְקָק שַׁעַם כְּבִישׁ הַחוֹף וּמַפָּה אֵינְסוֹפִית לְבָנָה וּזְכוּכִית מַצְלִילָה וְכַפְתּוֹר שֶׁנִּסְגַּר בְּחֻלְצָה וְחֶשְׁבּוֹן וְנֶפֶשׁ וְהַחְלָטָה לִנְשֹׁם כְּשֶׁהָאֹבֶךְ יִשְׁקַע

מאת נדבי נוקד קָארֶה שָׁחֹר חוֹרֵךְ גְּדוֹתַי מוּל טֹהַר חֲצָאִית קְצָרָה בּוֹהֶקֶת זֶה טְוִיסְט אֶנְד שָׁאוּט וּנְעוּרִים צְלִיל גֶּשֶׁם שֶׁל גְּבָרִים מִזְמוֹר הַלְלוּיָהּ אַף לֹא אֲבַק מַבַּט מֵעֵבֶר לִכְאֵב – אֲוִיר כִּזְמַן אֲבוּד תַּלְכִּיד שֶׁל מַלְכּוֹדוֹת תְּהוֹם שִׁירִית בַּרְזֶל נִתַּךְ … להמשיך לקרוא ←

מאת נדבי נוקד כְּבָר יֵשׁ כַּרְטִיס לְאוֹטוֹבּוּס לֵילִי טִיסַת הֶמְשֵׁךְ הַבַּיְתָה חֲזָרָה עוֹזֵב קוֹמָה שְׁנִיָּה בֵּית בֹּץ וְעֵץ וְחֶדֶר וּמִטָּה יֵשׁ עוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת חָמֵשׁ דַּקּוֹת מַנְטְרָה מְלוּחָה וְאֵין שֵׁנִי לָרֶגַע וְהַנְּשִׁימָה שְׁטוּחָה הַתִּיק אָרוּז כִּמְעַט נִגְמַר פִּתְאוֹם נוֹתְרָה דַּקָּה … להמשיך לקרוא ←

מאת נדבי נוקד הֶעָתִיד יָשַׁן עָלַי הַיּוֹם נִרְדַּם בִּזְרוֹעוֹתַי בְּלִי שֶׁהִתְכַּוֵּן לְעִתִּים הָיָה קָטָן וּמְכֻוַּץ לְעִתִּים הִתְמַתֵּחַ בַּחֲלוֹמוֹ מַבָּטוֹ דָּאָה לַמֶּרְחַקִּים מֵעֵינָיו הָעֲצוּמוֹת לִבּוֹ הַמִּשְׁתּוֹלֵל הִשְׁתַּוָּה לִנְשִׁימוֹתָיו וְרָגַע לְפֶתַע הִתְעוֹרֵר וְזָחַל הָלְאָה, הֶעָתִיד. לֹא הִצְלַחְתִּי לִתְפֹּס אוֹתוֹ בַּשֵּׁנִית

מאת נדבי נוקד אני בא מעולמות רחוקים הוא אומר בחיוכו בזמן ערוּת או שינה חזיתי בפלאים שמילים אינן מקטינות או מלטשות בכובדן המחייב קַטְנוּתִי מקפלת עייפות מסעות ואבק דרכים של הלך זוחל אבל מה אתה מבין אתה גדול מדי

מאת נדבי נוקד לפעמים בשעת לילה מאוחרת מדי השינה היא פני הים אליהם אינני עולה להפיג את רעלת המעמקים וכשאני דוחה בעקשנות ילדותית את הרגע בריחוף המעקצץ של התשישות מעל הקרקעית אני מגלה מחדש פיסות מחיי תמונה אחר תמונה לעיתים … להמשיך לקרוא ←

מאת נדבי נוקד הַבֵּן שֶׁלִּי מַחְזִיק אֶת הַבִּיסְקְוִיט שֶׁקִּבֵּל כְּאִלּוּ מַאֲרַג הֶחָלָל-זְמַן יִפָּרֵם אִם רַק יַעֲזֹב לְרֶגַע וַאֲנִי אוּלַי הֶחְלַפְתִּי אֶת הַבִּיסְקְוִיט בִּדְבָרִים אֲחֵרִים אֲבָל גַּם אֲנִי נֶאֱחַז לִפְעָמִים בְּכָל כּוֹחִי כְּדֵי לֹא לְהִפָּרֵם

מאת נדבי נוקד בָּרוּר, גַּם אֲנִי פּוֹחֵד לָמוּת לַחְדֹּל, לְהַפְסִיק לְהֵעָטֵף מִכָּל עֵבֶר בִּירֹקֶת חֲרִיצֵי הַמִּרְצָפוֹת אֲבָל בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי מַצְלִיחַ לִשְׁכֹּחַ אֶת פַּחַד הַמָּוֶת הַהוּא כְּשֶׁמִּשְׁתַּלֵּט עָלַי זֶה הַלֵּילִי הַיּוֹמְיוֹמִי וַאֲנִי אוֹתוֹ יֶלֶד בֵּן שָׁלֹשׁ אוֹ שֶׁבַע שֶׁעוֹמֵד בְּפִנַּת … להמשיך לקרוא ←