Category Archives: שירים

מאת נדבי נוקד מִדֵּי בֹּקֶר אֲנִי מְקַפֵּל בַּעֲדִינוּת אֶת שׁוּלֵי הַחַיִּים בְּתִקְוָה שֶׁהַיּוֹם לֹא אֵלֵךְ לְאִבּוּד בְּתוֹכָם

By Nadavi Noked I love the ones who start again who restart who retry who still attempt to swim or fly who stumble who gather thier wit who recry who observe without judgement who succumb to thier own humanity who … להמשיך לקרוא ←

מאת נדבי נוקד בְּאָפּוֹקָלִיפְּסַת הַזּוֹמְבִּים הַבָּאָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ, אִם אֶפְשָׁר לִהְיוֹת זוֹמְבִּי מְאוֹד מְעַיֵּף לַהֲדֹף עֶדְרֵי אָדָם שֶׁמְּבַקְּשִׁים לֶאֱכֹל לִי אֶת הַמּוֹחַ  

By Nadavi Noked Before I lose the am and cease to be maybe perhaps I could replace my beating mess with a system on a chip prowess Cyborgification if you will I shall upgrade myself until my rewired neurons could … להמשיך לקרוא ←

מאת נדבי נוקד חֲבֵרָה סִפְּרָה לִי עַל מַזָּל מִשָּׁמַיִם אֵיךְ לֹא עָלִיתִי עַל הַטִּיסָה הַהִיא שֶׁהִתְרַסְּקָה וּמֵאֲחוֹרֵי מִשְׁקְפֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּלוּחִים נִזְכַּרְתִּי בָּהּ שֶׁשְּׂעָרָהּ הָיָה שֶׁמֶשׁ וְשֶׁמֶשׁ – חִיּוּכָהּ וְהִיא דַּוְקָא כֵּן עָלְתָה * לענבל

מאת נדבי נוקד גּוּר בִּמְעִיל מִתְעַטֵּף בְּאַבָּא יוֹתֵר קָרוֹב יוֹתֵר, יוֹתֵר, עוֹד יוֹתֵר עַכְשָׁו טוֹב

מאת נדבי נוקד וּפִתְאוֹם רָאִיתִי שׁוּעָל בַּשֶּׁלֶג זֶה הָיָה בֶּאֱמֶת בְּהַפְתָּעָה בִּתְמוּנַת מָסַךְ הַפְּתִיחָה שֶׁל הַמַּחְשֵׁב הַנַּיָּד סִיסְמָה הוּא נֶעֱלַם מִיָּד

מאת נדבי נוקד צֶמַח אֵינוֹ מַחְלִיט לָקוּם בַּבֹּקֶר וְלַהֲפֹךְ אוֹר שֶׁמֶשׁ לְמָזוֹן כָּךְ גַּם אֲנִי בִּרְאוֹתִי מוּזָה

מאת נדבי נוקד וְלִקְבוּצַת הַבִּקֹּרֶת אֲנִי מְנַפֵּק שִׁירֵי פְּלָצֶבּוֹ אוֹתוֹ אֶפֶקְט פָּחוֹת תּוֹפְעוֹת לְוַאי

מאת נדבי נוקד הָיִיתִי חוֹלֵף עַל פְּנֵי בֵּיתָהּ בְּעֵת הַסִּיבוּב עִם הַכֶּלֶב בְּהַקָּפוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁמְּאִטּוֹת מְאוֹד עַד עֲצִירָה כִּמְעַט מֻחְלֶטֶת וּמַמְשִׁיכוֹת עִם קֶצֶב פְּעִימוֹת מוּאָץ וְשַׁעֲוָה דֵדָלוּסִית מְטַפְטֶפֶת