נדבי נוקד – שירים ותרגומים

מאת נדבי נוקד

אַחֲרֵי הַבְּשׂוֹרָה
הִיא הִתְקָרְבָה בִּמְהִירוּת לֶאֱלֹהֶיהָ
אֵיזוֹ קְלִישָׁאָה נוֹרָאִית
הוּא חָשַׁב לְעַצְמוֹ
בִּזְמַן שֶׁעִשֵּׁן לְבַדּוֹ
אֶת שְׁאֵרִית הָעֲשָׂבִים בְּמִרְשָׁם

מאת נדבי נוקד

אַתָּה כּוֹעֵס עָלַי?
שָׁאַלְתִּי
הוּא לֹא הִבִּיט בִּי
רַק נֶאֱחַז בִּשְׁאֵרִית הַיֹּבֶשׁ
בְּמוֹרְדוֹת עֵינָיו

מאת נדבי נוקד

הוּא הִבִּיט בִּדְאָגָה בִּנְקֻדָּה
בְּמַעֲלֶה כַּף יָדָהּ
חָפַן אֵלָיו אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ וְנָשַׁק לָהּ
פָּנָיו רַק בִּקְּשׁוּ שֶׁהַכְּאֵב יַחְלֹף
וְהִיא
עָלְתָה עַל גְּדוֹתֶיהָ מֵאֹשֶׁר פִּתְאוֹמִי
נְשִׁיקָה עַל כֶּתֶם גִּיל
מִבְּנוֹ הַקָּטָן שֶׁל בְּנָהּ הַגָּדוֹל

מאת נדבי נוקד

קִירוֹת הַבַּיִת הָיוּ לְבָנִים
מִדַּי
וּפַח הַזֶּבֶל הָיָה בַּמִּטְבָּח
מִדַּי
מְגֵרוֹת הַבְּגָדִים הָיוּ מְלֵאוֹת
מִדַּי
וְסַל הַכְּבִיסָה עָמַד
מִדַּי
מִגְדַּל הַקֻּבִּיּוֹת הָיָה בָּנוּי
מִדַּי
וְשַׁלָּט הַטֶּלֶוִיזְיָה הָיָה שָׁלֵם
מִדַּי

מאת נדבי נוקד

אִישׁ קָטָן
לוֹקֵחַ אִישׁ יוֹתֵר קָטָן
לַגַּן
מִסָּבִיב אֲנָשִׁים שׁוֹאֲלִים
מָה יִרְצוּ לַעֲשׂוֹת
כְּשֶׁיִּהְיוּ גְּדוֹלִים

מאת נדבי נוקד

אֲפִלּוּ נִגַּשְׁתִּי לְדֶלֶת הַכְּנִיסָה
וְהִקַּשְׁתִּי עָלֶיהָ בְּעַצְמִי
כְּדֵי שֶׁתַּחְזְרוּ
וְשָׁאַלְתִּי מִי שָׁם
וּפָרַשְׂתִּי אֶת יָדַי לַצְּדָדִים בְּסַקְרָנוּת
כְּדֵי שֶׁתַּחְזְרוּ
בְּבַקָּשָׁה
אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתַּחְזְרוּ כְּבָר

מאת נדבי נוקד

הַבֵּן חָזַר עִם כַּדּוּר חָדָשׁ
פִּצְפּוֹן, צִבְעוֹנִי
וְקוֹפְצָנִי
כִּמְעַט כָּמוֹהוּ
אֹשֶׁר עָגֹל
וְקָטָן

מאת נדבי נוקד

וְאָז נָדַם הַפְּסַנְתֵּר
וְנִפְתְּחָה הַדֶּלֶת
וְשֶׁטֶף אֵינְסוֹפִי שֶׁל בָּלֶרִינוֹת
בְּצִבְעֵי אֲפַרְסֵק, וָרֹד וְלָבָן
מִלֵּא אֶת הַמִּסְדְּרוֹן
בְּדִלּוּגִים זְקוּפֵי גֵּו
וְגָלַשׁ לְתוֹךְ כָּל חָלָל פָּנוּי.
הַשִּׁעוּר הַבָּא מַתְחִיל

מאת נדבי נוקד

וְאוּלַי יֵחָרֵב הָעוֹלָם
דַּוְקָא בְּסוּגְיָה תַּלְמוּדִית
שְׁנֵי חֹרִים שְׁחֹרִים יֹאחֲזוּ בַּכַּדּוּר
יִתְיַצְּבוּ זֶה מוּל זֶה לִקְרָב אֶקְדּוֹחָנֵי כְּבִידָה

מאת נדבי נוקד

הִיא מְתַרְגֶּלֶת
מֶדִיטַצְיַת אֵשׁ וּנְיַר
פִילְטֶר וְטַבַּק
נְשִׁיקָה לְפַס דֶּבֶק
דַּק
לְאֹרֶךְ קַו הַמִּתְאָר

וְנִרְאֶה שֶׁבְּעֵינֶיהָ
הִשָּׂרְדוּתָהּ לְעִתִּים תְּלוּיָה
בְּהַעֲשָׁרַת תַּעֲרֹבֶת הַחַמְצָן
בַּזְּמַן

כְּאִלּוּ הִיא חַיֶּבֶת
לְקַרְקֵעַ אֶת עַצְמָהּ
בְּמַחְרֹזֶת פֻּלְחָנִית שֶׁל שְׁאִיפוֹת
וּנְשִׁיפוֹת
נִיקוֹטִין
וְזוּג עֵינַיִם פְּקוּחוֹת
וַאֲפוּפוֹת

נְחוּשָׁה לְהֵאָחֵז
לִדְחוֹת אֶת הַהִתְעַלּוּת
לְחַזֵּק עוֹד חוּט
וְעוֹד חוּט
בָּאֵשׁ שֶׁלָּהּ
שֶׁרוֹחֶשֶׁת
עֲדַיִן רוֹחֶשֶׁת
כְּעָלֶה לָהוּט

***

מוקדש לשירה