מאת נדבי נוקד
לֹא עַכְשָׁו
עוֹד מְעַט
תֵּן שְׁנִיָּה רַק לַחֲלוֹם
אֲנִי רוֹצֶה קְצָת לִקְרֹא
וְקָפֶה מַר לִלְגֹּם
יֶלֶד שֶׁלִּי, אֲנִי מִצְטַעֵר שֶׁלֹּא שִׂחַקְתִּי אִתְּךָ הַיּוֹם
בֵּין אֶתְמוֹל לְמָחָר
בֵּין שִׁגְרָה לַתְּהוֹם
לֹא מַסְפִּיק שׁוּם דָּבָר
לֹא עָצַרְתִּי לִנְשֹׁם
יֶלֶד שֶׁלִּי, אֲנִי מִצְטַעֵר שֶׁלֹּא שִׂחַקְתִּי אִתְּךָ הַיּוֹם
הַמַּחְשֵׁב הַדּוֹלֵק לֹא חָדַל מִלִּפְעֹם
יֵשׁ עַצְבוּת בַּתְּנוּעָה
וּכְבָר לַיְלָה פִּתְאוֹם
יֶלֶד שֶׁלִּי, אֲנִי מִצְטַעֵר שֶׁלֹּא שִׂחַקְתִּי אִתְּךָ הַיּוֹם
וְאוּלַי בְּכָל זֹאת
לְפֶתַע אֲבַקֵּשׁ
נִתְעוֹרֵר בְּחָמֵשׁ
נְשַׂחֵק כָּךְ עַד שֵׁשׁ
עַל שָׁטִיחַ פָּרוּשׁ
נִתְגַּלְגֵּל מִשָּׁם וּמִכָּאן
עוֹד לִפְנֵי, עוֹד לִפְנֵי שֶׁנֵּצֵא אֶל הַגַּן
וּכְשֶׁתַּחְזֹר, נִתְעוֹפֵף בֵּין מִתְקָנִים
וְנִבְנָה בְּלֶגוֹ תַּחֲנַת מִשְׁטָרָה וְרַכֶּבֶת הָרִים
נִקְרָא אֶת כָּל הַסְּפָרִים, גַּם אִם יִהְיֶה מְאֻחָר
וְרַק אַחֲרֵי מְסִבַּת פִּיגָ'מוֹת תָּנִיחַ רֹאשְׁךָ עַל הַכַּר
אָז שׁוּב נָשׁוּט בֵּין שְׂרוֹכֵי הַוִּילוֹן
אֶל אֲרוֹן הַבְּגָדִים
וְנִתָּלֶה עַל הַמְּנוֹרָה
נַחְשֹׁב מָה נִרְצֶה לִהְיוֹת כְּשֶׁנִּהְיָה גְּדוֹלִים
וּנְדַבֵּר עַל כָּל מָה שֶׁיִּהְיֶה אוֹ הָיָה
וְרַק אַחֲרֵי שְׁלוֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה שִׁירֵי עֶרֶשׂ תֵּלֵךְ לִישֹׁן
כִּי כְּבָר כָּל כָּךְ מְאֻחָר
וְאוּלַי, אוּלַי רַק מִשְׂחָק אַחֲרוֹן?
בְּבַקָּשָׁה, יֶלֶד שֶׁלִּי
אַל תִּתֵּן לְעוֹד יוֹם לַעֲבֹר בְּלִי לְשַׂחֵק אִתִּי
נדבי נוקד - שירים ותרגומים 