מאת נדבי נוקד
לוּ הֵקַצְתִּי בִּכְלוּב
בַּבֹּקֶר, בָּעֶרֶב
מִכְרֶה
אֵין לָדַעַת
גַּם בְּלִי הַרְעָלָה
וּבְלִי תַּבְהֵלָה
אוֹ בַּעַת
גַּם אֲנִי הָיִיתִי מְאַבֵּד אֶת הַדַּחַף
לָשִׁיר
לוּ הֵקַצְתִּי בִּכְלוּב
בַּבֹּקֶר, בָּעֶרֶב
מִכְרֶה
אֵין לָדַעַת
גַּם בְּלִי הַרְעָלָה
וּבְלִי תַּבְהֵלָה
אוֹ בַּעַת
גַּם אֲנִי הָיִיתִי מְאַבֵּד אֶת הַדַּחַף
לָשִׁיר
אֵיזֶה מַזָּל
שֶׁ
כָּל הַנְּהָרוֹת נֶחְצוּ
וְכָל הַגְּדֵרוֹת נִפְרְצוּ
וְכָל הָאֳנִיּוֹת הֶעְפִּילוּ
וְכָל הַמַּסָּעוֹת מִן הַכְּפָר בַּמִּדְבָּר הוֹבִילוּ
אֶת הוֹרֵי הוֹרֵינוּ
מִיָּם וּמִקֶּדֶם
אֶת שְׁנֵינוּ
לְכָאן
הִיא הֵקִימָה לְךָ
מִקְדָּשׁ בֵּין מֵיתָרֶיהָ
נוֹצֶרֶת צְלִיל וֶרֶד
שֶׁנִּבְרָא בְּשַׁרְשֶׁרֶת פִּלְאֵי הַ-PL
מְפַדֶּלֶת יְחֵפָה
רוֹכֶבֶת עַל בִּיט בֵּין בָּתִּים שֶׁבָּנִיתָ
לִפְנֵי יוֹם מוֹתְךָ
לֹא הִכַּרְתָּ
אוֹתָהּ
הִיא
אֲנִי מַאֲמִין
בְּקוֹלְךָ, בִּדְמוּתְךָ
Screams I've been screaming, despaired and in anguish
in dire times of loss and distress
became lovely medleys of words I could cherish
My white book of poems, their rest
Unveiled were the veils guarding even from dearests
Exposed were my fiery seals
and griefs of the heart crouching over the secrets
indifferent hands can now feel
הַטֶּקְסְט מֵכִיל
עֶשְׂרִים אֲחוּז רְכִיבִים פְּעִילִים
מְדֻלָּלִים
כָּל הַשְּׁאָר מִלִּים, מִלִּים
מִלִּים
*
אֲנִי עֲרֵמַת כְּבִיסָה
שֶׁרוֹאָה מֵהַפִּסְגָּה
גַּם אֶת עֲרֵמַת הַכֵּלִים בַּכִּיּוֹר
**
מַפְעִיל מְכוֹנוֹת מִבֹּקֶר
עַד עֶרֶב
תַּלְיָן מְיַבֵּשׁ בְּחִפּוּשׂ זוּגִיּוּת
נוֹעַדְתִּי
נוֹלַדְתִּי
לִחְיוֹת עַל הַגֶּרֶב
אֶחָד כְּבָר מָצָאתִי
שֵׁנִי עוֹד אָבוּד
***
וְגַם הַקב"ה
אֵי שָׁם בַּשָּׁמַיִם
יוֹשֵׁב וּמְזַוֵּג זִוּוּגִים
שֶׁל גַּרְבַּיִם
וְאֵין שֶׁיִּשְׁוֶה
לְנֶשֶׁף שְׂפָתַיִךְ
בִּנְדוֹד הַחוֹלוֹת בְּצִיַּת עוֹנוֹתַיִךְ
רָחַקְנוּ מִדַּי מִצִּיּוֹן
מֵהֵיכָל
אֵין דֵּי שׁוֹקוֹלָד בָּעוֹלָם כְּלָל
זֶה רוֹמָן שֶׁלֹּא הָיָה
אוּד שֶׁלֹּא הוּצַל מֵאֵשׁ
עִתּוֹנִים שְׁמוּטֵי
צוּרָה
מִבְזָקִים בְּקוֹל רוֹגֵשׁ
לֹא פְּגַשְׁתִּיהָ מֵעוֹלָם
לֹא הֵעַזְתִּי לְבַקֵּשׁ
וַהֲרֵי כְּשֶׁנּוֹדְעָה
הִיא הָיְתָה כְּבָר צֵל כָּמֵשׁ
זִכָּרוֹן שֶׁלֹּא נוֹלַד
מְמָאֵן לְהִתְרַחֵשׁ
הַסְּפִירָה
רַק לְאָחוֹר
גַּל חֵמָה שֶׁמִּתְפַּלֵּשׁ
הָאַסְפַלְט בָּאוֹר
סְחַרְחַר
כְּמַסְמֵר שֶׁהִתְכַּתֵּשׁ
כְּבַת קוֹל שֶׁהִשְׁתַּתְּקָה
בְּתַנּוּר עַכְנַאי רוֹחֵשׁ
הַגִּרְעוּן שָׁחֹר-לָבָן
וְהָאֹדֶם מִתְעַקֵּשׁ
לְהַכְתִּים אֶת שַׁעֲרֵי
הַמִּיתָה לְכָל דּוֹרֵשׁ
כְּפוֹר פָּנֶיהָ מְחֻיַּךְ
הַמַּבָּט אֵלַי לוֹחֵשׁ
שֶׁהָיִיתִי מְאֹהָב
בָּעַלְמָה מִקַּו חָמֵשׁ
אֲנִי רוֹצֶהשֶׁלֹּא יִהְיוּ רְוָחִיםבֵּין
הַמִּלִּים וּבֵין שָׂפָהלְשָׂפָה
וּבֵיןלָשׁוֹן לְלָשׁוֹן
כְּמוֹשֶׁאֲנַחְנוּ
לִפְעָמִים
זֶה הָיָה הַכִּוּוּץ הָרִגְעִי
אוּלַי הַמִּקְרִי
בְּמַעֲלֶה הַגַּרְבּוֹן אוֹ הַגַּרְבִּיּוֹן
שֶׁעָנַדְתְּ בַּיּוֹם שֶׁל שִׂמְלַת הָאִזְמַרְגָּד
וְיִתָּכֵן שֶׁאֲחֵרִים כְּבָר כָּתְבוּ הַכֹּל עַל שְׂמָלוֹת
וְעַל לֵילוֹת
אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא עַל אוֹתוֹ כִּוּוּץ
אוֹ עַל אוֹתָהּ יָרֵךְ