סימני מתיחה

מילים ולחן: נדבי נוקד

כתבה באתר ynet על השיר והסיפור מאחוריו

אַתְּ וְהוּא יְקָרִים לִי מִכָּל
כָּל תְּנוּעָה, כָּל מַגָּע, כָּל סְחַרְחֹרֶת
הָעוֹלָם מִתְקַלֵּף מִשְּׁטֻיּוֹת וַאֲנַחְנוּ
עוֹבְרִים כָּךְ עוֹד חֹדֶשׁ

מִתְבּוֹנֵן בְּחִיּוּךְ וּפְלִיאָה
כֵּן מֵבִין, לֹא מֵבִין, לֹא יוֹדֵעַ
אַתְּ וְהוּא שׁוּב פִּתְאוֹם רְעֵבִים עַד אֵין קֵץ
הוּא מַזְמִין אֲבַטִּיחַ

הוּא נִרְדַּם כְּשֶׁאַתְּ מַשְׁכִּימָה
וּבוֹעֵט כְּשֶׁאַתְּ שׁוּב נִשְׁכֶּבֶת
וּמוֹחֶה וְצוֹחֵק וְשׂוֹחֶה וְשׁוֹבֶה
אֶת לִבֵּנוּ בְּשֶׁקֶט

לְעוֹלָם לֹא אַרְגִּישׁ כָּל תְּזוּזָה
לֹא אֵדַע אֶת הַסּוֹד, אֶת הַפֶּלֶא
עוֹד לִפְנֵי הַלֵּדָה זֶה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ
אַהֲבַת אֵם וְיֶלֶד

כְּשֶׁתֵּצֵא בְּמִנְהֶרֶת הָאוֹר
וְתִפְרֹץ מִתּוֹךְ יַם הַשַּׁלְוָה אֶל בֵּיתֵנוּ
אַל תִּשְׁכַּח אֶת יָמֶיךָ בַּשֶּׁקֶט שֶׁשָּׁם
בַּשְּׁתִיקָה שֶׁלִּפְנֵי עוֹלָמֵנוּ

אַל תִּפְחַד מֵהָרֶגַע הַבָּא
לֹא מִלַּהַט, מֵחֶרֶב, מִמַּיִם
כְּשֶׁתָּבוֹא נְחַבֵּק וְנֹאהַב עַד בְּלִי דַּי
וּנְלַטֵּף גַּם בָּעֵינַיִם

בְּלִבִּי סִימָנֵי מְתִיחָה
יֵשׁ מָקוֹם לִשְׁנֵיכֶם וּלְאֵלּוּ
שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרֵי הָרִאשׁוֹן
הַקָּטָן שֶׁקֵּרֵב כָּךְ בֵּינֵינוּ

וְאַתְּ כֹּה יָפָה כְּתָמִיד
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים בְּחַיַּי
אַחֲרַיִךְ אֵלֵךְ וְאִתּוֹ עוֹד אֶזְחַל
כְּשֶׁנִּהְיֶה לְהוֹרָיו

לֹא לַכֹּל כְּבָר מָצָאתִי תְּשׁוּבָה
לֹא בָּטוּחַ עוֹד לָמָּה נוֹלַדְתִּי
לֹא תָּמִיד מְשֻׁכְנָע בְּצִדְקַת הַדְּרָכִים
לִפְעָמִים גַּם אָבַדְתִּי

אֲבָל כְּשֶׁתִּהְיֶה בִּמְקוֹמִי
כְּשֶׁאַתָּה תְּצַפֶּה לְיֶלֶד
מְקַוֶּה שֶׁתִּזְכֶּה לְטוּב מַזָּלִי
לְאִשָּׁה וּלְבֶן כָּאֵלֶּה

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה שירים מולחנים, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s