מאת נדבי נוקד
עִם הַסְּתָו
שׁוּב חוֹזְרוֹת צִפּוֹרִים אֶל בֵּיתָן
שֶׁמֵּעֵבֶר מִדְבָּר וּקְצָת עֶצֶב
אֶת הַבֶּכִי שֶׁבָּא
אֲחַבֵּק בְּרַכּוּת
כְּלִטּוּף הַשְּׁקִיעָה אֶת הָעֶרֶב
אַתְּ נָתַתְּ לִי אוֹתָךְ וְנוֹצָה וּמִכְחוֹל
לְצַיֵּר אֵיךְ רָקַדְנוּ בַּגֶּשֶׁם
בְּלִי לַחְשֹׁב עַל מָחָר
אָז שָׁכַחְנוּ הַכֹּל
בְּשִׁלְהֵי הַנְּשִׁיקָה הָרוֹעֶשֶׁת
אַתְּ נָתַתְּ לִי אוֹתִי וְנוֹצָה וּמִכְחוֹל
וְצִיַּרְתְּ אֶת דְּמוּתִי בְּעֵינַיִךְ
בְּלִי לַחְשֹׁב עַל מָחָר
אָז שָׁכַחְנוּ הַכֹּל
בְּשִׁלְהֵי הַמַּגָּע שֶׁל יָדַיִךְ
נדבי נוקד - שירים ותרגומים 