מאת נדבי נוקד
פָּחַדְתִּי לֹא לְהִתְעוֹרֵר אַחֲרֵי הַהַרְדָּמָה הַמְּלֵאָה
אָז בִּמְקוֹם לִפְחֹד שָׁאַלְתִּי
מָה זֶה
מָה אַתָּה עוֹשֶׂה
מָה עַכְשָׁו קוֹרֶה
מַכְשִׁיר מְצַפְצֵף
קֹר
מִטָּה נֻקְשָׁה
צִנּוֹר מִתְפַּתֵּל
הַכֹּל מוּזָר
נִסְגֶּרֶת דֶּלֶת
וְהוּא, עִם פָּנִים מְכֻסִּים
עָנָה לִי
תִּהְיֶה בְּשֶׁקֶט, יֶלֶד