מה הטקסטים החשובים ביותר שתלמיד תיכון בישראל צריך להכיר? מה צריך להיות תלוי על קירות כל כיתה, כאן, בחבל הארץ הזה?

בשלהי שנת הלימודים הקודמת נכנסתי ללמד בכיתה 238 בקריית החינוך, ולצד "התקווה" ומגילת העצמאות ראיתי שני טקסטים נוספים עם הכותרת "238".

היצירות היו שונות זו מזו, חרף השם הזהה. שתיהן הודפסו באותיות קידוש Arial Bold על גבי נייר מדפסת נטול עץ (80 גר'). הטקסט בשתיהן מילא כמעט את כל הדף בשורות שבורות, והתוכן הנמרץ סיפר משהו על ההוויה, על העלול לקרות בכל עת. חשתי כאילו נזרקתי ללב ההתרחשות, לאמצע הדברים, של יצירה אפית רחבת יריעה – אם כי האות לפעול טרם ניתן.

בסוף אותו שיעור הגעתי לכיתה אחרת. בה היו שתי יצירות שהיו דומות למדי לאלה שפגשתי בכיתה 238. כשהתקדמתי במסדרון, ירדתי קומה, חציתי מדשאה, עברתי בניין, עליתי קומה – ראיתי שבכל כיתה נשמרים כללי הכתיבה של אותה סוגה. תמיד שני טקסטים בעלי תוכן דומה למדי לאלה שבפגשתי בכיתה הראשונה, אבל עם שינויים (הדרגתיים או חדים) ממקום למקום, מאגף לאגף, מקומה לקומה, קצת כמו שיר אדפטיבי שמתממשק לשירותי מיקום בענן.

לקחתי את שני הטקסטים שפגשתי לראשונה בכיתה 238, שיניתי קצת את הסידור המרחבי ובחרתי בשם קצת יותר אינפורמטיבי (על בסיס תוכנם).

הרי הם לפניכם, בין שירי ה-Readymade שנכללו בננופואטיקה 19, אנתולוגיה לשירה מושגית 2 | מקום לשירה, בעריכת אלכס בן-ארי, 2019.